רשלנות רפואית – תביעות רשלנות רפואית

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

המושג רשלנות רפואית תופס תאוצה בישראל בשני האחרונות. בבתי המשפט נדונות היום תביעות בגין רשלנות רפואית בהיקף של מיליארד דולר, והסכומים רק הולכים וגדלים. זה גורר רופאים לפחד מתביעות ורופאים שמנסים להתגונן באמצעות בדיקות מיותרות ומרשמים לא נחוצים ובסופו של דבר כולם ניזוקים. כיצד יכולים רופאים להתמודד עם החשש מפני תביעות בגין רשלנות רפואית? איך מתמודדים עם הבעיה שהחמירה דווקא עם ההתפתחות הטכנולוגית?

מסקר שערך ד”ר אלעד אשר עם שותפים מאוניברסיטת בן־גוריון והאוניברסיטה העברית עולה כי 40% מהרופאים רואים בכל מטופל תובע בפוטנציה בגין רשלנות רפואית.

כדי למנוע ספק ולהסיר את האיום של תביעת רשלנות רפואית מתרחשת הפניית חולים לייעוץ נוסף שאינו הכרחי, חשש מדיווח על תקלות בטיפול, מתן מרשמים לתרופות לא נחוצות ואף המלצה על בדיקות פולשניות מיותרות – זו התוצאה כאשר 93% מהרופאים בישראל חוששים מתביעות של רשלנות רפואית.

קיימות היום בשוק פוליסת ביטוח המבטיחות הגנה מפני תביעות של רשלנות רפואית. האחריות המקצועית נועדה להסדיר את העלות של תביעות רשלנות רפואית, גם לרופא עצמו וגם למוסד הרפואי שבו הוא עובד. הרוב המכריע של הרופאים בישראל מבוטחים בפוליסת אחריות מקצועית באמצעות המעסיקים שלהם, כלומר בתי החולים הממשלתיים, קופות החולים, בתי חולים ציבוריים (כמו הדסה ושערי צדק) או בתי חולים פרטיים כמו אסותא. בכל המקרים, הביטוח מכסה את הרופא, במקרים של רשלנות רפואית בהסדר כזה או אחר, גם כאשר הוא עוסק במקצועו באופן פרטי. “כל הפוליסות של המוסדות הרפואיים מכסות את האחריות השילוחית של הצוותים הרפואיים שעובדים עבורם”, רופא העובד באופן פרטי והרוצה להתגונן כנגד תביעות רשלנות רפואית יכול להוסיף לפרמיה של המוסד בו הוא עובד ולכסות את עבודתו הפרטית מתביעות.