לעבור את החורף בלי אנטיביוטיקה

לא בכל מקרה שיש חשש לדלקת וזיהום, מחליט רופא המשפחה על טיפול באנטיביוטיקה. החשש מתופעות לוואי, לצד פיתוח עמידות החיידקים לתרופה זו, מביא את הרופא לידי החלטה על טיפול אחר.
מי אינו מכיר את הדו-שיח הזה בין חולה לרופא משפחה? המטופל רוצה בטיפול שיגיב מיד, ואילו הרופא פועל מהיבט מקצועי. לרוב, הבעיה נעוצה בתקשורת הבין-אישית, ולכל צד יש עולם מושגים משלו. לא תמיד הם גם חופפים. חשוב אפוא להבין את המילים והמונחים.
מחלות רבות מוגדרות “דלקת”. דלקת היא תגובה של מערכת החיסון של הגוף המאופיינת, בדרך כלל, ב- 4 מרכיבים: נפיחות, אודם מקומי, כאב וחום. לדלקת סיבות מסיבות שונות, ורק חלקן הן בשל זיהום.

קיימים כמה סוגים של גורמי-זיהום :

זיהום הנגרם מחיידק, כמו: זיהום בדרכי השתן, דלקת אוזניים, דלקת שקדים בשל סטרפטוקוק, אבצס סביב השן ועוד. לדלקת הנגרמת מחיידקים, הטיפול המתאים הוא
אנטיביוטיקה. לעיתים על הרופא ליטול משטח או דגימה לתרבית, כדי לזהות את החיידק ולהתאים לו אנטיביוטיקה. כשלא נלקחת תרבית או כשמעדיפים שלא להמתין לתשובה )המתנה של 3-4 ימים(, הרופא ישקול להתחיל בטיפול אנטיביוטי, על פי הספרות הרפואית, ולפי מצב החולה.

תרופות להקלה ואנטיביוטיקה

ומהי אותה “אנטיביוטיקה”? זוהי קבוצה גדולה של תרופות. אין אנטיביוטיקה “חזקה” או “חלשה”. יש אנטיביוטיקה מתאימה וזה הדבר החשוב יותר.
אם מטפלים באנטיביוטיקה, עדיף לבחור בסוג המתאים לחיידק, שגרם למחלה או נחשד בזה, אצל האדם החולה. בכל מקרה של נטילת תרופות אלו, אנו מסתכנים בתופעות לוואי, ובפיתוח עמידות של החיידקים לתרופה, כך שבעתיד החיידקים עלולים שלא להגיב מנטילת אנטיביוטיקה. בהחלטה על התרופה המתאימה, על הרופא לשקול – תמיד – את יעילותה, מול הנזק המינימלי.

זיהומים רבים גורמים לדלקת, אך מקורם אינו חיידקים, אלא נגיפים )זיהום וירלי( או פטריות. לכן, אין טעם לטפל באנטיביוטיקה; היא לא תשפיע – רק תזיק.
למשל – שפעת, צהבת, אדמדמת אצל ילדים, הרפס, אבעבועות רוח ודלקת גרון נגיפית. בשנים האחרונות, רק לחלק ממחלות אלו פותחו טיפולים ספציפיים, אך לרובן עדיין לא. אם הן מופיעות, יש להתאפק; אף שהרופא מעוניין להקל על המטופל, מן הראוי שלא ירשום לו תרופות מיותרות, כמו אנטיביוטיקה, אלא תרופות להקלה בלבד. המחלה תחלוף מעצמה, בעזרת מערכת החיסון של הגוף.
דלקות אחרות נגרמות בלא כל מקור זיהומי. דלקות אלו הן, למשל, דלקות פרקים, גידים, כאבי שרירים וכאבי גב. גם בהן נגרם לאדם סבל ואי-נוחות. כדי להקל עליו, יש לטפל בו בתרופות “אנטי דלקתיות” , אך אין מקום לטיפול אנטיביוטי. תרופות אלו הן, למשל, אספירין, וולטרן, נורופון וכל חבריהם למשפחה זו. לעיתים, אף סטרואידים משמשים למטרה זו. לתרופות אלו, כמובן, שימושים חיוביים, אך בנטילתן קיים סיכון לתופעות לוואי מסוכנות. לכן, חשוב תמיד להיוועץ ברופא המטפל, בעניין שימוש בכל תרופה חדשה וותיקה. יש לשקול האם היא מתאימה לאדם ומחלה; מהם תופעות הלוואי; כיצד לצמצם סיכונים; וכיצד היא פועלת עם נטילת תרופות אחרות.

רק כאשר נשכיל להבין, באופן ברור, מושגים כמו דלקת, זיהום וחיידק, נדע לקבל טיפול מתאים ולהתמודד טוב יותר עם המלחה. הכל תלוי בתקשורת ברורה בין מטופל לרופא.