סרטן השד

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

מבנה השד התקין
השד הוא איבר שתפקידו ליצר חלב בזמן ההנקה. רקמת השד הנמצאת בשינוי מתמיד, מגיל ההתבגרות ועד לתקופת המעבר (תקופה בה נפסק המחזור החודשי). שינויים אלו נגרמים עקב שינויים הורמונליים המשפיעים על מבנה חיצוני פנימי של השד.

רקמת השד
קרמה המכילה בלוטות חלב הבנויות מ- 10-25 אונות, כל אחת מהן מתנקזת לצינורית מאסף (תעלה) המסתיימת בפטמה.

רקמות חיבור ושומן
רקמת חיבור המצויה מתחת למשטח העור של השד ועל דופן בית החזה ומהווה תמיכה לשד. כמות רקמת השומן בשד משתנה בהתאם למשקל הגוף והגיל.

דופן החזה
מורכב משרירים הנמצאים מאחורי השד ומעל הצלעות. שרירים אלו יוצרים את הרקמה אליה מתחבר השד.

בלוטות לימפה קבוצת מבנים רכים שתפקידם לנקז נוזלים מרקמות הגוף. קיימות שתי קבוצות עיקריות. האחת מצויה בית השחי והשניה מתחת לדופן בית החזה.

מחלות שד שפירות

כמחצית מכלל הנשים תפתחנה במהלך חייהן בעיה כלשהי בשד, כמו: הופעת גוש, הפרשה מהפטמה או דלקות העלולות לחקות את סרטן השד. ב- %80 מהמקרים תופעות אלו הינן שפירות (לא סרטניות).

פיברואדנומה

גוש או גושים המופיעים בשכיחות גבוהה אצל נשים בנות 20-40. הפיברואדנומה מופיעה גם אצל בנות צעירות בתקופת ההתבגרות. הופעת גוש זה אינה מלווה בתחושת כאב וגודלו של הגוש אינו משתנה בהתאם למחזור.

ציסטה או מחלת פיברוציסטית

תופעה שכיחה בקרב נשים בנות 53-05. גוש או גושים המכילים נוזל לעיתים מלווה בתחושת כאב.

פפילומה

גוש שלא ניתן לחוש בו ונמצא בתוך תעלה קרוב לפיטמה. מופיע בסביבות גיל 45-50 ומאופיין על-ידי הפרשה דמית מהפיטמה.

 

גורמי סיכון

קבוצת סיכון נחשבת לקבוצת הנשים העלולות לחלחות מסרטן השד בסבירות גבוהה יותר. גורמי הסיכון הם:

מין וגיל

%99 ממקרי סרטן השד מתגלים בקרב נשים. הסבירות לחלות עולה עם הגיל. מרבית מקרי סרטן השד מתגלים בקבוצת הגיל 50 עד 70.

סיפור משפחתי

לנשים להן קרובות משפחה מצד האם שחלו בסרטן השד סיכוי גדול יותר לפתח את המחלה.

מחלה סרטנית בעבר

· לאשה שחלתה בסרטן השד סיכוי גדול לפתח סרטן גם בשד השני.
· לאשה שמחלת שד התגלתה בביופסיה כקדם סרטנית סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן השד.
· עבר של סרטן במקום אחר בגוף ובעיקר סרטן הרחם, השחלה והמעי הגס מגבירים סיכויי האשה לחלות בסרטן השד, ולהיפך.

 

גורמים הורמונליים

· וסת מוקדמת והפסקת וסת מאוחרת מהווים ורמי סיכון.
· טיפול בהורמונים או גלולות למניעת הריון אינם מהווים גורם סיכון.

תקופת הפריון

נשים אשר לא ילדו מעולם או ילדו לראשונה לאחר גיל 53 נמצאות בקבוצת סיכון.

סרטן השד

· סרטן השד הוא הנפוץ ביותר בקרב נשים.
· בכל שנה מתגלים כ- 0031 מקרים חדשים של סרטן השד בישראל.
· אחת מכל 01 נשים בישראל תחלה במחלה במשך מהלך חייה.

סרטן מהו ?

תאים רגילים בונים את רקמות הגוף ע”י גדילה והתחלקות. לגוף מנגנון השולט בקצב הגדילה וההתחלקות. לעיתים מנגנון זה אינו שולט ותאים אלו מאבדים את השליטה על קצב ההתחלקות. התחלקותם נעשית מהירה ובלתי מרוסנת וכתוצאה מכך מתפתח גוש סרטני. גוש סרטני שאינו מתגלה ו/או לא מקבל טיפול בשלב מוקדם מאוד עלול לחדור לכלי הדם ולמערכת כלי הלימפה. כך מתפשטת המחלה דרך מערכות אלו לרקמות סמוכות או לאזורים מרוחקים בגוף.
סימנים אופיניים לסרטן השד

גוש
לרוב בודד, קשה ואינו כואב

 

שקיעה של הפטמה
שלא היתה קודם לכן או הפרשה לרוב כדימום מהפטמה

 

כיווץ העור
משיכה או כיווץ מקומי על פני השד

 

עור דמוי קליפת תפוז

 

גילוי מוקדם

בהתפתחות סרטן השד ארבעה שלבים:
– שלב ראשון: בו הגוש קטן, גודלו בין 1 – 1.5 ס”מ ובלוטות בית השחי נקיות מתאים סרטניים.
– שלב שני : בשלב זה הגוש גדול מ- 2 ס”מ ו/או בלוטות בית השחי מעורבות, כך שניתן למצוא בהם תאים סרטניים.
– שלב שלישי : הגידול גדול מ- 4 ס”מ ובלוטות בית השחי מעורבות.
– שלב רביעי: פיזור של המחלה לגרורות במערכות הגוף השונות.

כגילוי מוקדם נחשב מצב בו הגוש הסרטני מאובחן בשלב שבו הוא עדיין קטן וממוקם בשד בלבד. כאשר מתגלה גוש בשלב ראשוני סיכויי הריפוי נעים בין %80 ל- %90 לכן הגילוי המוקדם כה חשוב ! הסיכויים לגילוי מוקדם של סרטן השד גדלים במידה ניכרת כאשר עורכים באופן סדיר בדיקות אלו:
1. בדיקה עצמית של השד.
2. בדיקה תקופתית ע”י רופא.
3. ממוגרפיה.

 

בדיקה עצמית של השד

תוך כדי בדיקה עצמית תכירי את המבנה התקין של שדייך, ותוכלי להבחין בשינויים החלים בו. זהו אחד האמצעים החשובים והזמינים ביותר המצויים בידייך למלחמה בסרטן השד, לכן בצעי את הבדיקה העצמית פעם בחודש באותו המועד. בגיל הפוריות יש לבצע את הבדיקה כ- 10 ימים לאחר תחילת הוסת ולאחר גיל המעבר כדאי לקבוע יום קבוע בחודש ובו לבצע את הבדיקה.

הבדיקה מורכבת מ- 3 שלבים:

1. התבוננות מול הראי
בחני את שדייך לחפשי שינויים במצב עמידה :
1. עמידה מול הראי, שימי את ידיך על מותנייך והתבונני בשדייך. חפשי שינוי שחל באחד השדיים בפיטמה, בטבעת סביב הפיטמה או בורידים. חפשי שקיעה את תזוזה בפיטמה.
2. הרימי גבוה מעל לראש ובחני את שדייך במצב זה.
3. בדקי את הפיטמה – לחצי קלות כדי להבחין בהפרשה, התקשות או שינוי אחר בפיטמה.

2. בדיקה במיקלחת
בעזרת שלוש אצבעות אמצעיות צמודות זו לזו של היד הנגדית ותוך כדי תנועות סיבוביות עברי על כל שד, כאשר היד בצד של השד הנבדק מורמת מעל לראש כפי שנראה בתמונה. בדקי בדרך דומה את השד השני.

3. בדיקה במצב שכיבה
שימי כרית מתחת לכתף של השד הנבדק, הרימי את אותה היד ושימי מתחת לראש. עם היד הנגדית בצעי את הבדיקה כפי שהוסבר בבדיקה במיקלחת. אחר כך בדקי בדרך דומה את השד השני.

בדיקות סדירות ע”י רופא

הצעד הבא לגילוי מוקדם הוא בדיקת השד ע”י רופא. בדיקת השד נערכת על ידי רופא מורכבת מבדיקה חזותית ובדיקה ידנית – בדומה לבדיקת השד שאת עורכת בביתך. הרופא ימליץ לבדוק אותך פעם בשנה או לעיתים קרובות יותר בהתאם למספר גורמים, כגון גורמי סיכון או מבנה השד. בדיקה זו חשובה ביותר במערך הבדיקות לגילוי מוקדם, כיוון שחלק מהגידולים מתגלים בבדיקת רופא בלבד.

ממוגרפיה תקופתית

ממוגרפיה הינו צילום רנטגן של שד ברמת קרינה נמוכה מאוד. הבדיקה מבוצעת באמצעות מיכשור מיוחד המיועד לרקמות השד. באמצעות הבדיקה ניתן לגלות גידולים קטנים מאוד עד לקוטר של מספר מילימטרים שעדיין אינם ניתנים למישוש. ממוגרפיה נחשבת היום לבדיקה היעילה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד. מספר המקרים שמתגלים ע”י ממוגרפיה גדול פי 2-3 יותר מאשר באמצעות המישוש. למרות זאת, אין מתגלים בממוגרפיה כ-%20 מהמקרים של סרטן השד. מסיבה זו יש להקפיד על ערכת בדיקה עצמית ובדיקה על ידי רופא כחלק בלתי נפרד ממערך הבדיקות לגילוי מוקדם. הבדיקה מתבצעת ע”י צילום השד משתי זויות מלמעלה ומהצד. תהליך זה יכול לגרום לכאב קל שעובר לאחר מכן.
בהתאם להחלטת הרופא הרטגנולוג קיים לעתים צורך בצילומים נוספים. במשך שנים היה חשש רב באשר לסכנות הקרינה הנלוות לצילום השד. אך היום שיטת הצילום השתפרה ומשתמשים במיכשור חדיש שבו כמות הקרינה נמוכה ואין בשימוש בו כ סכנה או מקום לדאגה. כיום מומלץ על ממוגרפיה בכל שנתיים לנשים מעל גיל 50 כיוון שיעילותה בגילוי מוקדם של סרטן השד גבוהה.
מומלץ לנשים בסיכון גבוה לבצע ממוגרפיה – החל מגיל 40 פעם בשנה. נשים בסיכון גבוה הינן נשים בעלות קרובת משפחה ממדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד (אם,אחות).

אמצעי איבחון נוספים

קיימים אמצעי אבחון נוספים לצילום הממוגרפיה והם:
אולטרה סאונד – סקירה על קולית של השד הינה בדיקה עזר לאבחון מחלה פיברוציסטית או אבחון בין בין גוש ציסטי לגוש אחר שהתגלה במהלך בדיקת הממוגרפיה.
שאיבה במחט – שאיבת נוזל מהגוש באמצעות מחט עדינה לשם בדיקת הרכב הנוזל.
ביופסיה – תהליך ניתוח המאבחן את סוג הגוש ע”י הוצאתו ובדיקתו.

תזונה וסרטן

ישנן עדויות לכך שקיים קשר בין שכיחות מקרי סרטן השד וסוגי סרטן אחרים לבין סוגי המזון שאנו אוכלים. לכן נביא לפניכם המלצות לתזונה בריאה אשר יפחיתו סיכוייך לחלות במחלה:
1. הורדת צריכת השומן במזון, בעיקר את השומן הרווי (שמקורו בעיקר בבעלי חיים).
2. הגבלת צריכה כולסטרול.
3. הגברת סיבים תזונתיים הלא מסיסים כגון אלה הנמצאים בדגנים מלאים.
4. העלאת צריכת פירות וירקות כתומים, צהובים וירוקים עשירים בויטמין C ו- A מעל 4 מנות ירק ופרי ליום.
5. העלאת צריכת ויטמין E המצוי בשומן צמחי.
6. הפחתת כמות המזונות המשומרים המכילים ניטרוזאמינים חומרי שימור נוספים וצבעי מאכל (נקניקות למיניהן).
7. המנעות ככל האפשר ממזונות שעברו עישון (בשר על גחלים).
8. הפחתת צריכת המלח.

זיכרי !

. ההגנה הטובה ביותר הינה גילוי מוקדם
. %80 מהגושים בשד הינם שפירים (לא סרטניים)
· %95 מכלל מקרי סרטן השד ניתנים לגילוי בעזרת תוכנית של בדיקות תקופתיות המשלבות בדיקה עצמית של השד.
· בדיקה על ידי רופא
· צילום ממוגרפיה
· ממוגרפיה יכולה לגלות גידולים שגודלם בין 3-5 מ”מ
· כמויות הקרינה אינן מסוכנות בציוד החדיש