כיצד מוצאים העטלפים את דרכם בחושך ?
ספלנציאני מדען איטלקי שם לב שהעטלפים מתעופפים בבטחה במערות חשוכות.
תצפית זו עוררה שאלות רבות, והחוקר ביקש להן מענה.
אחת השאלות הייתה: כיצד מוצאים העטלפים את דרכם בחושך ?
החוקר הציע מס’ הסברים אפשריים כתשובה לשאלה זו.
אחד מהם הוא, שעטלפים נעזרים בעיניהם, כדי למצוא את דרכם בחושך.
כדי לבדוק את ההסבר, החוקר תכנן ניסוי.
בניסוי נבדק הקשר שבין הראייה של העטלפים ובין יכולתם להתעופף בחושך בבטחה.
א. מהי הבעיה שאותה רצה החוקר לבדוק
ב. ההשערה
ג. מהו המשתנה התלוי
ד. מהו המשתנה הבלתי תלוי
בתכנון הניסוי היה על החוקר להחליט כיצד ישנה את ראיית העטלפים.
ספלנציאני בחר לכסות את ראשי העטלפים שבקבוצת הניסוי בכיסויים אטומים לאור, ועל ידי כך נמנע מהם השימוש בעיניהם. הגורם המושפע נבדק או נמדד במהלך הניסוי. ספלנציאני החליט לספור את מס’ הפעמים שעטלף מתנגש בקיר ביחידת זמן נתונה.
את התוצאות שהתקבלו בקבוצת הניסוי השווה החוקר לתוצאות בקבוצה אחרת קבוצה של עטלפים, אשר לא בוצע בה כל טיפול, כלומר, עיניהם לא כוסו.
החוקר החליט לבצע את הניסוי עם מס’ מסוים של פרטים ולחזור עליו כמה פעמים.
ה. מהי קבוצת הביקורת בניסוי ?
ו. מדוע חזר המדען על הניסוי מס’ פעמים ?
בניסוי החוקר מצא שעטלפים אשר ראשם כוסה הרבו להיתקל בקירות בשעת מעופם, בעוד העטלפים אשר ראשם לא כוסה התעופפו בבטחה. לאחר ביצוע הניסוי החוקר סיכם את ממצאיו, ניתח ופירש אותם ועל פיהם ניסח מסקנה.
מסקנתו הייתה כי העטלפים נעזרים בעיניהם כדי למצוא דרכם בחשיכה.
לכאורה, תוצאות הניסוי תמכו בהסבר שהציע ספלנציאני. אף על פי כן החליט ספלנציאני לבצע ניסוי נוסף, שבו לא יכוסו ראשיהם של העטלפים אלא רק עיניהם. יתרונו של ניסוי זה בכך שחוקר מנע את השימוש בעיניהם בלבד מבלי להשפיע על איברי
חישה אחרים (אף, אוזניים).
בעזרת דיסקיות אטומות לאור כיסה ספלנציאני את עיני העטלפים. תוצאות ניסוי זה היו שהעטלפים אשר עיניהם כוסו התעופפו בבטחה.
ז. כתוב את תכנון הניסוי.
אם כך, מסקנתו הייתה כי העטלפים אינם נעזרים בעיניהם כדי למצוא את דרכם בחשיכה. בהמשך המחקר ביצע ספלנציאני ניסויים נוספים לבדיקת השערות אחרות. אחת ההשערות שאוששה בניסויים אלה הייתה שחוש השמע, אשר באוזני העטלפים, מסייע להם להתעופף בבטחה.
ח. מהי מסקנת הניסוי ?
