רעידות אדמה – מבוא

בגלל פעילות הלוחות, קרום כדור הארץ נמצא תמיד בתנועה. כבר מיליוני שנים, היבשות נעות ממקום למקום. הן מתנגשות זו בזו ומעלות רכסי הרים. התנועה אינה רצופה, אלא מורכבת מסדרה של תזוזות קטנות. תזוזות אלה הן המחוללות את התנודות שאנו מכנים בשם רעידות אדמה. התנועות אינן מתרחשות ברציפות, אך הכוחות המניעים את קרום כדור הארץ פועלים כל הזמן. משום כך, הולך ונבנה לחץ בסלעים. בסופו של דבר, הלחץ נעשה חזק מאוד עד כי הקרום נסדק. קו ההיסדקות נקרא שבר, והתנועה המלווה את ההיסדקות היא רעידת אדמה. גלי הרעידה מתקדמים ממוקד הרעידה )המקום שבו התזוזה היא החזקה ביותר ( כלפי חוץ. הנקודה על פני כדור הארץ, הנמצאת ממש מעל למוקד הרעידה, נקרא אפיצנטר. באפיצנטר נגרם, עפ”י רב, עיקר ההרס. כאשר קרום כדור הארץ נסדק לאורך קו השבר, הסלעים משני הצדדים מתרחקים – בדרך כלל יותר מדי. לאחר מכן עשויים לחזור ולהתקרב במידת מה. כך נוצר זעזוע משני. זעזועים נוספים, נחלשים והולכים, עשויים להתחולל עד שהקרום מתייצב. מרגע זה מתחיל להיבנות שוב לחץ, עד שהוא משתחרר ברעידת האדמה הבאה. ברעידת אדמה נוצרים סוגים שונים של גלי רעידה הגלים השונים מתקדמים במהירות שונה. תחנות לקליטה ולמדידה של גלים מרעידות אדמה מפוזרים בכל העולם. בתחנות אלה קולטים את הגלים במכשירים הקרויים – סיסמוגרפים. על פי ההבדלים במועד ההגעה של סוגי הגלים השונים, ועל פי נתונים מתחנות שונות בסביבה, המדענים יודעים לחשב את מקומו של מוקד רעידת האדמה. המדענים יודעים מהם המקומות המועדים לרעידות אדמה. אלה הם גבולות בין לוחות , שם הלוחות מתנגשים זה בזה, נוצרים או נהרסים. כיום לא ניתן לחזות באופן ודאי היכן תתרחש רעידת אדמה ומה תהיה עצמתה. מדינת ישראל החליטה לחזק מבנים נגד רעידות אדמה בתוכנית שנקראת תמ”א 38