מחלת הפרה המשוגעת

מחלת “הפרה המשוגעת” הופצה בעולם לאחר שהזינו בקר בשאריות כבשים, שהיו נגועות בסקרייפי. המדענים מעריכים כי תהליך הייצור של מזון הבקר איפשר את חדירתו של זן עמיד במיוחד של סקרייפי למזון, זן שהתפתח למחלת “הפרה המשוגעת”.

עד לשנת 2002 התגלה בישראל מקרה אחד בלבד של סקרייפי, בשנת 1993 . המחלה אינה מידבקת לבני-אדם באמצעות אכילת בשר כבש. כל כבשה עוברת בדיקה מיוחדת של רקמת המוח כדי לברר האם היא נושאת את המחלה.
אצל כבשים – בדומה למחלות המקבילות הנגרמות אצל פרות ואצל בני-אדם – גורמת המחלה ל”חורים” גדולים ברקמת המוח. הכבשים החולות אינן יציבות, הן מתקשות לעמוד וללכת, סובלות מרעד ממושך ולבסוף מתות בייסורים.
התעלומה האופפת את הקשר בין מחלת “הפרה המשוגעת” בבקר למחלת קרויצפלד-יקוב בבני-אדם מעסיקה אלפי מדענים בכל העולם. שנים של מחקרים עדיין לא פיצחו את הסוד הגדול: מה גרם למחלה לבצע “קפיצת מדרגה” מחיות לבני-אדם.

בקרב בעלי חיים, המחלה זוהתה לראשונה ב- 1985, כאשר וטרינר אנגלי הבחין בסימני מחלה מוזרים בבקר בחווה בדרום אנגליה. הוא התייעץ עם מומחים מהמעבדה המרכזית לחיות בוויברידג’, שמצאו עדויות לקיומה של מחלה חדשה, דומה למחלת הכבשים סקרייפי.
המחלה כונתה “בווין ספונג’יפורם אנצפלופטי” )ספגת המוח(, אולם עד מהרה זכתה לכינוי “הפרה המשוגעת”, בשל התנהגותן המוזרה של הפרות שלקו בה.

המחלה הגיעה לשיאה באנגליה בשנות ה- 3,500 :90 ראשי בקר נגועים התגלו מידי חודש, כמליון וחצי ראשי בקר נשחטו בעקבות פריצת המגפה, ואירופה הטילה חרם על יבוא בשר בקר מבריטניה, שהוסר רק לפני שנה. החרם על יבוא בקר מבריטניה הגיע מעט מאוחר
מדיי, לאחר שהמחלה כבר הופצה באירופה. בגרמניה, איטליה, ספרד, צרפת ודנמרק התגלו כמויות לא גדולות של פרות ובשר נגועים, אשר שווקו לשם מאנגליה במהלך 1996 . הפרות הנגועות גרמו להדבקת מאות פרות נוספות, והמחלה התפשטה גם לארה”ב, קנדה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה.

כמעט בכל המקומות האלה הוחלט על שורת צעדים למלחמה במחלה, כולל עצירה מוחלטת של האבסת בעלי-חיים בקמחים העשויים מבעלי-חיים. ואילו בבריטניה מוטל כיום פיקוח הדוק על כל עדרי הבקר, הצאן והחזירים. הם עוברים ביקורות שוטפות של ויטרינרים
ובעלי-חוות מחוייבים לדווח על כל מקרה חריג.

הסימפטומים דיכאון, שיתוק ומוות , סימניה הראשונים של המחלה בבני אדם הם דיכאון או חרדה. מאוחר יותר מופיעות תופעות
נוירולוגיות שונות, כגון תנועות לא רצוניות. זמן קצר לפני המוות סובלים החולים משיתוק ומחירשות.

מחקרים שונים הוכיחו, כי למחלה עשויה להיות תקופת דגירה ממושכת, עד 20 שנה. בבריטניה נפטרו עד היום כ- 80 איש, אך בהחלט ייתכן שהיא נמצאת עדיין בשלב הדגירה אצל מאות – אלפי אנשים נוספים .

שאלות ותשובות

מהי מחלת “ספגת המוח” ?

ספגת המוח, המכונה גם מחלת “הפרה המשוגעת”, היא מחלה נוירולוגית של בקר, הנגרמת על ידי זיהום בחלבון בשם פריון. מאז נובמבר 2000 נרשמו למעלה מ 177,500 מקרים של המחלה באנגליה בלבד ביותר מ- 35,000 עדרים. מגיפת ספגת המוח הגיעה לשיאה  באנגליה בינואר 93′ , אז התגלו כ- 1000 מקרים חדשים מדי שבוע.

מהו הקשר של מחלת סקרייפי, המופיעה אצל כבסים, למחלת ה”פרה המשוגעת” ?

אחד ההסברים האפשריים להתפרצות מחלת “הפרה המשוגעת” גורס שהיא אירעה כתוצאה מהאכלת פרות המכיל שאריות כבסים שהיו נגועות במחלת סקרייפי. שאריות מבשרן של הכבסים הנגועות שנותרו בבתי-המטבחיים שימשו להכנת המזון לפרות, וכך ועברה המחלה.

מהי מחלת “קרויצפלד-יקוב החדשה” ואיך היא קשורה למחלת הפרה המשוגעת ?

בניגוד לצורה הקלאסית של מחלת “קרויצפלד-יקוב” בצורתה החדשה, שהתגלה באמצע שנות ה- 90 , פוגעת המחלה החדשה בחולים צעירים יחסית ויש לה מאפיינים ייחודיים, בהם תופעות פסיכיאטריות בשלב המוקדם של המחלה והופעת סימנים נוירולוגיים בשלב
“קרויצפלד-יקוב החדשה” ומחלת ה”פרה המשוגעת”. היעדרה של המחלה מאזורים שונים מאוחר יחסית. ישנן עדויות אפידמיולוגיות ומעבדתיות חזקות לקשר סיבתי בין מחלת בעולם, שבהם לא נתגלו מקרים של מחלת “הפרה המשוגעת” , מחזק אף הוא את הקשר
שבין שתי המחלות.
האם יש סיכוי שפרות בישראל לקו במחלה כתוצאה מאכילת בשר כבשים נגועות בסקרייפי ?

בשלב זה התשובה לשאלה זו שלילית. לדבריו, בישראל קיים זה 15 שנה איסור להאכיל פרות בתוספת מזון המכילים חלבון מבעלי-חיים . זו אחת הסיבות, לכך שמחלת “הפרה המשוגעת” טרם התגלתה עד היום )2002( בישראל, למרות בדיקות קפדניות שעורך משרד
הבריאות לפרות הנשחטות.

אני נוהג לאכול בשר כבש. האם עליי לחשוש לבריאותי ?

כיום אין עדות המצביעה על כך שהמחלה הקטלנית לכבשים עלולה לעבור ישירות לבני-אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *