החיטה עושה צרות – צליאק
-----------------------------------------------------------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל
הבטן שלכם נפוחה וכואבת? אתם סובלים מגזים, הפרעות בעיכול או אנמיה, קשיים בנשימה, פריחה על העור, או סתם חולים לעיתים קרובות?
כמו כן – ייתכן שאתם מגלים רגישות לקבוצת המזונות הבסיסית ביותר בתפריט: לחם, עוגות, עוגיות, פיתות ושאר מזונות שמכילים חיטה ושמרים.
אכילת לחם, כך מתברר, יכולה לגרום לקשת רחבה של תופעות – החל מאי נוחות מתמשכת וכלה במחלה של ממש. מחקרים מגלים כי החיטה, שהיא המרכיב העיקרי בלחם, תופסת מקום של כבוד בין המזונות שגורמים לאלרגיות. למרות זאת, רוב הרופאים לא ישלחו אתכם לבדיקת רגישות לחיטה, מכיוון שרובם אינם מודעים לבעיה.
רגישות לחיטה ולמוצריה מתפתחת אצל אנשים שונים ברמות שונות של עוצמה. בקצה האחד של הסקאלה נמצאים אנשים שסובלים מתופעות אלרגיות, כמו פריחה על העור, בטן נפוחה, קשיי עיכול ואפילו הפרעות קשב וריכוז, וכן אנשים הסובלים מקנדידה – פטרייה שנוצרת מצמיחת יתר של שמרים. בקצה השני אפשר למצוא את חולי הצליאק, שאכילת חיטה עלולה לסכן את חייהם.
רוב הסימפטומים האלה נובעים מכך שחלק מהפחמימות שבמזון לא מתפרק ונספג בחלק העליון של המעי ובהמשך מתפרק, יוצר גזים ואי נוחות. ייעוץ רפואי תזונתי מתאים יכול להקל על חלק ניכר מהסימפטומים הללו.
החיטה היא מזון חדש יחסית בתולדות האנושות . עד לפני 000,01 שנים היא לא נכללה במזונו של האדם, שניזון בעיקר מבשר ציד ומליקוט מזון צמחי, וגופו היה מותאם לעכל מזונות כאלה. עם השנים שינה האדם את תנאי הסביבה, למד לייצר מזון, כולל חיטה, אבל המבנה הגנטי שלו לא השתנה. התוצאה היא שהיום, כאשר חלק גדול מהמזון שלנו מורכב מחיטה, יש יותר ויותר אנשים שעלולים לפתח רגישות אליה.
הרגישות לחיטה גדולה במיוחד בגיל צעיר מאחר החיטה היא מזון דומיננטי בתרבות שלנו, הסיכוי לפתח אליה רגישות גדול. עקרונית, ככל שהחשיפה למזון הזה מתרחשת בגיל מוקדם יותר ובתכיפות גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי לפתח אליו רגישות.
פיטר ג’י ד’אדאמו, גורו אמריקאי לענייני תזונה, מייחס לחיטה המון מחלות רעות וחולות. בספרו המצליח “אכול לפי סוג הדם שלך”, הוא קובע שאכילת חיטה מתאימה למעט מאוד אנשים. עוד הוא טוען, שהוא וצוותו בדקו דגימות דם של אלפי אנשים, בניסיון למצוא קשר בין סוג הדם לבין המזון שהנבדק צריך לאכול. מתוצאות הבדיקות הסיקו כי אכילת מוצרי חיטה מתאימה אך ורק לבעלי סוג דם BA. אך יש להדגיש, שעד היום לא נעשו עבודות מבוקרות המוכיחות את הצורך בהתאמה תזונתית לסוג הדם. כל התיאוריות האלה מבוססות על רישומים קליניים אך לא מבוקרים.
אלרגיים בעיקר לגלוטן
את רוב הצרות שגורמת החיטה מייחסים המומחים לחלבונים שהיא מכילה, הבולט בהם הוא הגלוטן. אבל יש אנשים שמפתחים רגישות לחלבונים אחרים, כמו הלקטין.
רגישות ללקטין עלולה לגרום לפגיעה בדפנות המעי, ולכך שחלקי מזון שונים יעברו ישירות לזרם הדם. החשיפה לחלבוני החיטה אחראית להיווצרות אלרגיות ורגישויות, לעיתים כבר לאחר חשיפות מעטות, ולפעמים רק לאחר חשיפות חוזרות ונשנות. ככל שהחשיפה למזון מסוים תכופה יותר, הסיכוי שלו להפוך לבעייתי עולה.
הרגישות לחיטה כוללת תופעות שונות, כגון כאבי בטן, פריחה על העור, עייפות, נפיחות, מיגרנות ועוד. בכל מקרה, התוצאה היא פגיעה בגוף ובאיכות החיים. כאשר התופעות הללו מתחילות מיד לאחר החשיפה הראשונית לגלוטן או לחלבונים אחרים, קל יותר לדעת שמדובר באלרגיה. אבל כאשר הנזק מתפתח לאחר שנים, יש קושי לקשר בין התגובה האלרגית לבין מזונות עם חיטה.
גם אם אי אפשר להצביע על תופעה אלרגית במובן המסורתי של המילה, החיטה תופסת את המקום השני בדירוג המזונות שאנשים מבוגרים מפתחים אליהם רגישויות, מיד אחרי החלב. לכן מומלץ לכל אדם שסובל מהפרעות עיכול, ואפילו ממיגרנות, לנסות להפסיק לצרוך במוצרי חיטה ולראות איך הוא מרגיש. אם הסיבה היא רגישות לחיטה, רוב הסימפטומים ייעלמו.
לפני מספר שנים בוצע בגלזגו שבסקוטלנד מחקר, שבמהלכו נבדקו 661 אנשים שהתלוננו על בעיות עיכול . ל- 08 מהנבדקים הוציאו מהתפריט את כל המאכלים המכילים חיטה, ובמקביל העניקו להם טיפול הומיאופתי. כל האחרים קיבלו רק טיפול הומיאופתי.
תוך שלושה חודשים דיווחו הנבדקים שלא אכלו מוצרי חיטה, שכל הסימפטומים מהם סבלו, כמו עייפות, גזים, הפרעות בעיכול ובקצב הלב, נעלמו. בקבוצה השנייה, לעומת זאת, לא חל כמעט כל שיפור.
לא מומלץ על הפסקה גורפת של אכילת חיטה ונגזרות יה. קודם רצוי לעבור בדיקת אלרגיה שתוכיח שאתם סובלים מרגישות. זאת משום שהמוצרים הללו מכילים גם סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, שחשובים לגוף.
מי שחייב להוריד מהתפריט מוצרים המכילים חיטה מומלץ להוסיף לו מוצרים חלופיים, כמו פריכיות אורז, לחם שיפון ותירס.
הפטרייה שצומחת על שמרים
חלק מהאנשים שסובלים ממזונות המכילים חיטה, מפתחים את הבעיה בעקבות צמיחה של קנדידה במעיים – פטרייה שנוצרת משמרים. השמרים קיימים במערכת העיכול של כל אחד, אבל במצב נורמלי אין הם גורמים נזק. הבעיה מתעוררת כאשר הם משגשגים וצומחים וגורמים לשורה של בעיות בריאות. כמו חולשה כללית, ירידה בחשק המיני, הופעת פטריות בפה, גזים בבטן, עוויתות במעיים, זיהומים בנרתיק ובשלפוחית השתן, דיכאון, עצבנות, קושי בריכוז, ותפקוד חיסוני ירוד.
הקנדידה צומחת וגדלה עקב תזונה לקויה, מתח, שימוש בתרופות הריון אך בעיקר אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה הורגת חיידקים, גם ידידותיים לגוף, ובכך היא מפרה את האיזון בגוף. כתוצאה מכך אין מי שיבלום את צמיחת הקנדידה. זאת הסיבה שמאז הוחל השימוש הרב באנטיביוטיקה, גברו מאוד זיהומי השמרים.
צליאק – המחלה הסמויה
מי שסובלים מהחיטה יותר מכל הם חולי הצליאק, “כרסת” בעברית, על שם הבטן הנפוחה אופיינית לילדים החולים בה. צליאק היא מחלה תורשתית, שבמהלכה, בעקבות חשיפת החולה לגלוטן, תוקפת המערכת החיסונית של החולה את רקמת המעי, יוצרת דליפה במעיים, ומורידה פלאים את יכולת הספיגה של הויטמינים והמינרלים בגוף. העובדה הזאת מובילה לשורה של סיבוכים בריאותיים, כולל אנמיה, הידלדלות העצם, קושי להיכנס להריון אצל נשים ובעיות פוריות אצל גברים, ואף סיכון גבוה לגידולים ממאירים.
מספר האנשים המאובחנים כסובלים מצליאק נמצא בעלייה מתמדת. בעבר חשבו שאחד מכל אלף בני אדם בישראל לוקה בה. היום, בזכות המודעות הגדלה של הציבור לנושא, כנראה שמדובר בהרבה יותר אנשים – כנראה אחד ממאה.
אצל רבע מהחולים אין למחלה כל סימפטום חיצוני והיא מתפרצת רק בגיל מבוגר. התפרצות המחלה בגיל מבוגר מעידה כי האדם היה חולה סמוי כל חייו, אבל לא היה מודע לכך. חולים סמויים שממשיכים להיחשף לגלוטן מחמירים את מצבם ומסכנים את חייהם. לפיכך חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר. הסימפטומים האופייניים למבוגרים כוללים שלשולים, ירידה לא מוסברת במשקל והידלדלות העצמות.
הילד ע. ש. סובל מצליאק מלידה. כשהיה בן תשעה חודשים לקחה אותו אמו, לרופא ילדים, לאחר שקצב הצמיחה שלו נראה לה איטי מידי. הרופא ביטל את דאגתה וטען שהיא “סתם עושה עניינים”. רק כשהיה ע. בן ארבע וחצי אובחנה אצלו המחלה. היום, כשאימו מעורה יותר בנושא ומכירה חולים רבים, אין לה ספק שאנשים רבים נוספים סובלים מהבעיה אך אינם מאובחנים.
יש מטופלים שסבלו במשך שנים מאנמיה, ואובחנו כחולי צליאק רק בגיל 04, 05 או 06. איש לא ניסה לברר את הסיבה לאנמיה ופשוט נתנו להם תוספות של ויטמין 21B וברזל.
עם זאת, מתברר שיש דרך למנוע את התפתחות המחלה. מחלת הצליאק נוטה להתפרץ עד גיל שלוש, או מגיל 03 ומעלה, אבל תינוקות יונקים כמעט שאינם מפתחים אותה. מחקר שנערך באחרונה מראה שהנקה, בצד דחייה של מתן תוספות מזון לתינוק, הם הצעדים העיקריים המפחיתים את הסיכון להופעת הצליאק.
לכל מי שיש קרוב משפחה חולה בצליאק, יש סיכוי של 01 עד 81 אחוז לפתח אותה בעצמו. כאשר יש חשד להתעוררות המחלה, יש לגשת לרופא המשפחה ולבקש הפניה לדיאטנית. אחר כך יש להתחיל, בהנחייתה, להוריד מהתפריט מרכיבים המכילים חיטה. אם מבחינים בהקלה, יש לדרוש בדיקות נוספות, לגילוי נוגדנים לגלוטן. לשם כך יד לערוך בדיקות דם לפני, וביופסיה (לבדיקת מצב המעי).
יש חולים סמויים שהביופסיה שלהם תקינה, אבל בדיקת הדם שלהם חושפת נוגדנים לגלוטן. אנשים כאלה חייבים להיות במעקב רפואי, כי הם עלולים לפתח צליאק. עליהם לקרוא בקפידה רבה את התוויות שעל מוצרי המזון ולהיזהר, במיוחד כשמדובר בתרופות נגד דלקת, חום וכאבים, העלולות להכיל גלוטן.
אנשים שאובחנו כסובלים מצליאק, חייבים להוציא מהתפריט שלהם את כל המוצרים המכילים גלוטן, וגם מוצרי חלב ושומנים. ההגבלות על מוצרי חלב ושומנים הן זמניות, אבל האיסור על צריכת מוצרים המכילים גלוטן, הוא לכל החיים. במקום זה יכולים חולי צליאק לאכול תירס ואורז, תפוחי אדמה, סויה, דוחן ועמילן תירס (קורנפלור). כן חשוב להיזהר מבשרים מצופים בפירורי לחם או קמח, שניצלים מוכנים, רטבים, וויסקי ובירה שעשויים משעורה.
מי שלא יטפל במחלה בקפידה רבה, עלול לחלות המחלות קשות, כמו ירידת צפיפות העצם, בעיות בפוריות, אבל הסכנה הגדולה מכל היא גידולים ממאירים, בעיקר במערכת העיכול.
