“המערכת המנטלית” של המין האנושי

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

מאת- ספיר רודד

“המערכת המנטלית” של המין האנושי – האם סנכרון במצבי תודעה בין אנשים יוצר מערכת תודעתית גדולה יותר, שקושרת את כולנו יחד ובכך מאפשרת הפעלה של יכולות קוגניטיביות רדומות?

אי פעם תהיתם מדוע אתם מרגישים רגיעה ושחרור כאשר אתם יוצאים אל חיק הטבע? או כאשר הנכם נודדים אל מקום מבודד מהציוויליזציה על מנת לחוות מעט שלוות נפש?

אחת הסיבות האפשריות לכך טמונה ביכולת של המוח שלנו להסתנכרן עם תדרים אלקטרומגנטיים חיצוניים. למוח שלנו יש תכונה “לחקות” תדרים חיצוניים שהוא נמצא תחת השפעתם. למשל גירוי חיצוני של תדרים אלקטרומגנטיים או תדרי קול גורם למוח לשכפל את התדר ולייצר גלי מוח באותו המקצב של הגירוי החיצוני. תכונה זו נקראת FFR  (frequency following response) .

היכולת של גלי המוח שלנו להסתנכרן עם גירויים חיצוניים היא המפתח להבנת יחסי הגומלין בין מצב התודעה שלנו לבין הסביבה החיצונית. סביר להניח שאנו נרצה להיות מודעים לכוחות הפועלים עלינו מאחר ויש להם השפעה ישירה על מצב הרוח והתודעה שלנו.

הפעילות החשמלית במוחנו מחולקת לחמישה מקצבים שונים. מקצבים אלו מהווים את התדר של גלי המוח שלנו והם מחולקים לגלי אלפא, גלי בטא, גלי גמא, גלי דלתא וגלי תטא. כאשר כל אחד מהמקצבים האלו פועל בטווח תדרים שונה, למשל גלי אלפא מתנודדים בתדר של בין 7.5 HZ ל14 HZ.

כל שינוי במקצב גלי המוח מביא להפעלה של חלקים ואזורים אחרים בו אשר כתוצאה מכך מופרשים הורמונים וכימיקלים במוח שגורמים לשינוי במצב התודעה שלנו. למשל כאשר המוח שלנו ייצר גלי תטא, אשר מתאפיינים במקצב איטי, הפעילות החשמלית במוח תואט ותביא אותנו למצב שינה שמלווה בתחושת עייפות. או מאידך- כאשר המוח מייצר גלי גמא, שתדירותם היא הגבוהה מבין חמשת המקצבים, הפעילות החשמלית במוח תואץ ונוכל לעבד מידע בצורה המיטבית ביותר ולהתרכז בקלות.

ניתן להסיק מכך כי המצאות בקרבתם של מכשירים אשר מושתתים על תקשורת תדרים ומפיצים קרינה אלקטרומגנטית בכל מקצב שהוא על קשת הספקטרום, עלולה לגרום לשיבוש במקצב גלי המוח שלנו ולשינוי במצב התודעה.

כיום קיימת מחלוקת בנוגע להשפעות של קרינה בלתי מייננת על בריאות האדם אך אם נבחן זאת לפי הגישה המוצגת לעיל, נראה כי באופן תאורטי תיתכן השפעה על גלי המוח ומצב התודעה שלנו. אמנם עדיין אין הסכמה על המצאות קשר ישיר בין שימוש בטכנולוגיה מבוססת תדרים אלקטרומגנטיים לבין מגוון של מחלות פיזיולוגיות אך מאחר ומקצב גלי המוח משפיע על ההרכב הכימי שלו, סביר להניח כי שיבוש במקצב הטבעי של גלים אלו יביא לשיבוש במצב הנפשי של הפרט.

התהודה של שומאן, תדרים פלנטריים והמוח האנושי

היוניספירה היא חלק באטמוספירה שלנו הנושא מטען חשמלי חיובי בעקבות קרינה קוסמית שעוברת דרכה. מאחר ויש היפוך מטענים בין פני השטח לבין היוניספרה, נוצר מתח חשמלי כפי שקורה בתוך סוללה. כאשר מתרחשת פריקה חשמלית של המתח נוצרים ברקים, תופעה זו מייצרת קרינה אלקטרומגנטית בתדר שנאמד על 7.8 הרץ בממוצע. המתמטיקאי ווינפרד שומאן (Winifried Otto Schumann ) חזה זאת מתמטית בשנת 1952, תופעה זו נקראת “התהודה של שומאן“, על שמו .

כאשר אנו יוצאים אל חיק הטבע, למקום מרוחק מאנטנות ומכשירים שמפיצים קרינה, גלי המוח שלנו צפויים להסתנכרן באופן טבעי לתדר של התהודה האלקטרומגנטית של כדור הארץ. כאמור התדר הממוצע שלה נאמד על 7.8 הרץ שנמצא בטווח התדרים של גלי אלפא.

תושבי כדור הארץ מונים כיום כמעט שמונה מיליארד בני אדם. שמונה מיליארד פרטים אינדיבידואלים שמהווים כולם יחד את המארג האנושי הקולקטיבי. מה אם, באופן תאורטי, שמונה מיליארד תושבי כדור הארץ יתרחקו מהציוויליזציה וגלי המוח של כל המוחות יסתנכרנו עם התדר האלקטרומגנטי של כדור הארץ?

הפיזיקאי ניקולה טסלה התעסק רבות בנושא והוא טוען כי כל המערכת הביולוגית שלנו , המוח שלנו וכדור הארץ עצמו – פועלים על אותו טווח תדרים שנע בין 6 ל8 הרץ וכאשר נצליח לשלוט באופן חשמלי במערכת התהודה הזאת, אז תתאפשר שליטה בכל המערכת המנטלית של המין האנושי.

 למה התכוון טסלה כשטען כי תתאפשר שליטה במערכת המנטלית של המין האנושי?

ראשית, יש להתייחס לטענה כי אנחנו חלק ממערכת מנטלית אחת גדולה. האם סנכרון בין גלי המוח של שני פרטים או יותר יכול ליצור מערכת מידע גדולה יותר המכילה את כל הפרטים יחדיו? האם יצירה של קורלציה בין כל המוחות של המין האנושי תאפשר לנו לפעול באופן מיטבי יותר כמערכת אחת גדולה? והאם ניתן יהיה להעביר מידע במערכת שכזו בצורה יותר פרודוקטיבית ואפקטיבית?

שזירה קוונטית היא מונח במכניקת הקוונטים המתאר מצב בו שני חלקיקים או יותר (למשל אלקטרונים) מתוארים יחדיו בצורה כזו שלא ניתן להפריד ביניהם. במצב קוונטי, כאשר החלקיקים שזורים, פונקציית הגל מערבבת בין החלקיקים בצורה שלא ניתן להפרידה, ולכן תכונות כל חלקיק תלויות בתכונות החלקיק השני, כך שבמצב של מדידה (קריסת הגל) תהיה קורלציה בין החלקיקים. באופן כללי, כל גירוי שיופעל על חלקיק אחד, יגיב החלקיק האחר בהתאם כאילו היה הוא זה שקיבל את הגירוי, ללא תלות במרחק בינהם יקיימו השניים מערכת יחסים ששזורה אחד בשני.

המוח האנושי מורכב מתאי עצב אשר אחראים על מעבר המידע במוח על ידי אותות חשמליים. אם מעבר המידע במוח שלנו הוא תוצר של הפעילות החשמלית בין תאי העצב האם ניתן יהיה לסנכרן בדרך כלשהיא בין שני מוחות שונים ? האם ניתן באופן תאורטי להביא את האלקטרונים במוח שלנו למצב של שזירה קוונטית עם אלקטרונים שעוברים במוחו של אחר?

תופעה כזו יכולה להתפרש כתקשורת טלפתית בין שני אנשים (טלפתיה -מיוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש). טלפתיה היא סוג של תפיסה על חושית המתוארת כיכולת להבחין, באופן מודע או לא-מודע, במחשבותיו רגשותיו ותחושותיו של אדם אחר. החוקרים בפסיכולוגיה ובנוירולוגיה אינם סבורים שהיא אפשרית כלל ועיקר, משום שהמוח פועל באמצעות אימפולסים חשמליים ומוליכים כימיים שאינם משדרים אותות כלפי חוץ.

אך מה אם טלפתיה תתאפשר לא ע”י שידור אותות מוחיים כלפי חוץ, אלא ע”י סנכרון של האותות הפנימיים בין שני מוחות או יותר? האם סנכרון בין גלי המוח של שני אינדיבידואלים יצליח לקרב אותנו צעד אחד קדימה לעבר תקשורת טלפתית?

בשנת 1980 חוקר מוח בשם מיכאל פרסינגר ( Dr. Michael persinger ) יצא בהצהרה כי הצליח לגלות יכולות טלפתיות בתנאי מעבדה ובניסויים שערך על ידי גירוי מוחי באמצעות שימוש בשדות אלקטרומגנטיים חלשים. בניסוי שהתפרסם הוא מתאר כיצד לקח שני נבדקים שונים, הציב אותם בחדרים שונים ומבודדים בעודו מייצר בשני החדרים את אותו השדה האלקטרומגנטי. בעת שנתן גירוי לאחד הנבדקים באמצעות הארה של פנס בעין, בסריקות המוח של הנבדק שנמצא בחדר השני ולא קיבל גירוי חיצוני כלל – נראה כי הופעלו אזורים במוחו כאילו הוא זה שקיבל את הגירוי של אור הפנס. הוא חזר על הניסוי מספר רב של פעמים ונראה כי סטטיסטית, היכולת לתקשור טלפתי הגבוהה ביותר התרחשה כאשר המוחות של הנבדקים ייצרו גלי אלפא, בתדר של בין 7 ל8 הרץ, באופן זהה לתדר הממוצע של השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ. במידה ומעבר האותות החשמליים במוחות הנבדקים היה זהה בהתאמה, תופעה זו יכולה להיות הדגמה של שזירה קוונטית ברמת המיקרו אשר יוצרת מערכת מידע גדולה יותר של שזירה קוונטית ברמת המאקרו.

למרות שתנאי המחקר היו סטריליים, הניסוי התבצע בקפדנות, ונעשה מספר פעמים על מנת להעלות את רמת הדיוק – הקהילה המדעית לא קיבלה את הניסוי בעין יפה ועד היום הוא נחשב למחקר שנוי במחלוקת. פרסינגר, שהיה פילוסוף בנוסף להיותו מדען חוקר מוח, טען כי הסיבה שהניסוי שלו נשאר שנוי במחלוקת היא צרות המחשבה של הקהילה המדעית, ערעור הסטטוס קוו והתפיסה המקובלת יחד עם הספק שהקהילה המדעית מתנהלת באופן פוליטי שמערער את טוהר המניעים בחקר התחום.

מאז ומעולם קריאת מחשבות בין אנשים היה נושא שריתק את בני האדם ולמרות שעדיין לא הושגו הוכחות חותכות לכך, נראה כי לא ניתן להתעלם מהטענות שעלו במהלך ההיסטוריה והציפו שאלות ותהיות. בין אם יש אמת מדעית חד משמעית מאחורי הראיות ובין אם האמת עדיין מעורפלת ומשתמעת לשתי פנים, קיומה של תקשורת טלפתית בין בני אדם ועוד מגוון של יכולות חבויות במוח האנושי, יכולות לטוות רשת להעברת מידע בין מוחות, בעת סנכרון של הפרטים החיים על פני הפלנטה ולהביא אותנו לשלב הבא באבולוציה של התקשורת. יצירת מערכת תודעתית אחת גדולה שטומנת בחובה את כלל המוחות בפלנטה ומאפשרת מעבר של מידע בין האחד לשני באמצעות תיאום וסנכרון של הכוחות הפועלים על הפרטים הכלולים בה.