אבולוציהביולוגיהבריאותגוף האדםמאמרים חדשים

ממוח שורד למוח לומד

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

המאמר נכתב אחרי אירועי ה- 7 באוקטובר 2023 – אחרי מתקפת הרצח בישובי עוטף עזה.

כאשר אנו נלחצים בעקבות אירועים קשים המשימות היומיומיות הופכות קשות יותר, המשימות היומיומיות הופכות קשות יותר ויותר עד כדי חוסר מוטיבציה לבצעה פעולות.

בכל רגע נתון בזמן שאנחנו ערים, המוח שלנו נמצא במצב למידה או במצב הישרדות. שני המצבים עובדים יחד לפעמים מצב ההישרדות מתגבר ואז מצה הלמידה דועך וגם הפוך.

מה זה מוח לומד?

מוח לומד הוא כזה שמסוגל לקלוט מידע חדש, לבצע משימות יומיומיות שהורגלנו אליהן בלי הרבה בעיות, ושסביר להניח שמשימות אלו אינן מלחיצות או מתסכלות.

אם אתה חווה כרגע חיים בריאים ושקטים מבלי שמתרחש משהו משמעותי, כגון אתגרים בריאותיים נפשיים  או טראומה, רוב הסיכויים שאתה במצב של מוח לומד. וכנראה אתה מרגיש פתוח לרעיונות חדשים. בקיצור, מוח לומד הוא כזה שמסוגל ללמוד דברים חדשים, ולעתים קרובות להוט ללמוד.

מהו מוח הישרדותי?

מוח הישרדותי מתחיל לפעול כאשר אתה מרגיש מוצף נפשית ו/או רגשית ואינך מסוגל לעבד רעיונות חדשים. בנוסף, אתה עשוי למצוא משימות יומיומיות בסיסיות יותר ויותר מסובכות או קשות.

להיות במצב של מוח הישרדותי זה פשוט אומר שהמוח שלך כל כך עסוק בלוודא שאתה יכול לשרוד את המצב הקשה בו אתה נמצא ברגע זה, המוח ההישרדותי הוא מוח שמתמקד באיתור סכנות ואיומים הוא עסוק בלהשאיר אותך בחיים.

הגורמים למוח הישרדותי

כל דבר שמציף אותך יכול להוות סיבה לכניסה למצב של מוח הישרדותי. עם זאת, יש כמה התרחשויות נפוצות שסביר להניח שיובילו למעבר למצב מוח הישרדותי. להלן המצבים:

לחץ כרוני

המוח שלנו בנוי ותוכנן להתמודד עם לחץ, אבל הם יכולים להגיע לנקודה שבה הלחץ נמשך זמן רב מדי וזה יכול לפגוע בתפקוד. יכולות להיות בעיות נוירולוגיות מתמשכות הנגרמות על ידי מתח מוגזם. מחקר אחד מציין שלחץ יכול לגרום לחוסר איזון בחלקים של המוח השולטים בקוגניציה, בקבלת החלטות, בחרדה ובמצב הרוח, מה שיכול להשפיע על ההתנהגות.

בפועל  לחץ מפחית את היכולת שלך לעשות דברים פשוטים כמו לקבל החלטות או להישאר במצב רוח מתון. זו לא אשמתך, אלא פונקציה ביולוגית, כמעט אוטומטית, זה מצב בו הגוף מכוון את כל המערכות לשרידות ומנטרל את החשיבה והלמידה. אז זה הגיוני שאתה גם לא יכול ללמוד דברים חדשים כשאתה במצב לחוץ במשך זמן רב.

טְרַאוּמָה

כשאתה חווה טראומה, והגוף מכוון רק לשרוד מרגע אחד למשנהו, בדיוק כמו מתח כרוני, טראומה יכולה לשנות את מצב המוח שלך למצב הישרדותי. הגוף שלך מייצר קורטיזול, הורמון לחץ, בתגובה להתרחשות טראומטית, כך שהתוצאה על המוח מטראומה דומה לזו מלחץ כרוני. מחקר אחד מתאר זאת היטב בכך ש”במהלך חוויה טראומטית, מוח המאורך גזע המוח האחורי שלנו, לוקח שליטה, מעביר את הגוף למצב תגובתי והשבתת כל תהליכי הגוף והנפש הלא חיוניים, גזע המוח מעביר אותנו מצב ההישרדות.

לעתים קרובות הטראומה לא נגמרת רק בגלל שהאירוע הסתיים. הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה פסיכיאטרית הכרוכה במצוקה קיצונית והפרעה בחיי היומיום המתרחשת לאחר חשיפה לאירוע טראומטי שכיחה אצל אנשים שעברו טראומה, עבור חלק מהאוכלוסיה זה יכול לעבור במהירות, עבור אחרים זה יכול לקחת זמן רב.

עכשיו כאשר אנו מבינים מה גורם למוח ההישרדותי, אז בוודאי נרצה לגלות איך לעשות את המעבר חזרה למוח הלמידה למרבה המזל, זה יכול להיות תהליך קל יחסית, ישנן דרכים רבות להעביר את המוח למצב למידה. בואו נסקור אותם.

להרגיע את מערכת העצבים

כל דבר שמרגיע יכול לעזור לך להיות פחות לחוץ, ולהיות פחות לחוץ יכול לעזור לצאת ממצב מוח הישרדותי. כאשר אדם סובל ממתח כרוני או PTSD,  הפרעת דחק פוסט טראומטית  האמיגדלה עובדת במינון גבוה.

מהי האמיגדלה

האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.

כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד – כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.

האמיגדלה מעורבת בוויסות הפעולה של המערכת ההורמונלית ושל מערכת העצבים האוטונומית. היא מעוררת את התגובה הראשונית לגירוי וקובעת האם כדאי להיחשף אליו או להימנע ממנו, האמיגדלה מקוטלגת לרוב כאזור רגשי המקושר לתהליכים של פחד. היא רגישה מאוד להורמוני דחק והיא מעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית לסכנה.

התפקיד של האמיגדלה הוא לשמור על הקיום שלנו. לשמור עלינו מפני מצבי סכנה. לאמיגדלה יש קישוריות גבוהה בתוך המוח והיא “מפעילה” אותנו פיזית – בתגובות לא רצוניות למשל ברתיעה אוטומטית מלהבה או מתנועה מהירה בקרבתנו. אגב, היא גם אחראית לוודא שנמשיך להתרבות. וכן, לכל היצורים בעלי מוח לכולם יש אמיגדלה – שתפקידה לשמור על קיומם.

הרגעת מערכת העצבים עוזרת לעצור את התהליך ויגרום לנו להרגיש טוב יותר. יוגה ומדיטציה יכולים להיות שימושיים מאוד  כדי להרגיע את מערכת העצבים של האדם, כמו גם פעילות גופנית. כל תנועה גופנית, אפילו תרגילי מתיחה פשוטים, מועילים.

התייחסו למקורות הלחץ

אין דרך להתאושש מההשפעות של מתח כרוני אם אתם עדיין חווים אותן. אתם לא יכולים לצאת ממצב הישרדות כשהמוח שלכם מרגיש שהסכנה לא חלפה.

חשוב להתייחס למקורות הלחץ ולהעריך אם יש כאלה שאתם יכולים להסיר מחייכם. זה עשוי לקחת זמן. לדוגמה, אם מקור הלחץ הכרוני הוא עבודה שאינכם נהנים ממנה או בן זוג שאינו אדיב אליך, אינכם יכולים בהכרח להסיר אף אחד מהם מחייכם ללא תוכנית לטווח ארוך.

תגלו שנקיטת פעולה, אפילו הצעדים הראשונים המקדימים ביותר של התכנון להסיר משהו שלילי מחייכם, יכולה להביא להקלה עבורכם. ככל שתצליחו להתעמק במקורות הלחץ שלכם, כך יהיה קל יותר למוח שלכם לעבור למצב למידה.

התייחסו לטראומה ו-PTSD הפרעת דחק פוסט טראומטית

אם חוויתם טראומה לאחרונה, או אם יש לכם PTSD,  הפרעת דחק פוסט טראומטית, חיוני לוודא שאתם מקבלים את העזרה הדרושה לכם כדי לעבור את האירוע הטראומטי. אם לא, אתם עלולים להיתקע במשך חודשים או שנים במצב הישרדות – אבל על ידי טיפול בטראומה, תוכל להתקדם ממנה.

כשתעשו זאת, תראו שאתם תהיו פתוחים שוב לחוויות ורעיונות חדשים. ישנן דרכים רבות לטפל בטראומה ו-PTSD,  החל משיחות על כך עם חברים ובני משפחה ועד לעזרה מקצועית. טיפול, פרטני או קבוצתי, יכול להועיל מאוד בפתרון PTSD

מנוחה

זה אולי נשמע מוזר, אבל מנוחה חשובה לנו מאוד כדי לתפקד. המעבר ממוח לומד למוח הישרדותי הוא סימן מגופנו שיש צורך במנוחה, וזה בהחלט יכול לעזור לחזור למצב מוח לומד.

למערכת העצבים שלנו יהיה זמן להירגע, למוח שלנו יהיה זמן להיטען מחדש ולעבד את המידע של האירועים האחרונים, והרוח הכללית שלנו יכולה להרגיש מחודשת רק אם אנחנו לוקחים קצת חופש. מנוחה יכולה להיות כרוכה בעשיית כל דבר רגוע ושליו, מקריאת ספר או צפייה בטלוויזיה ועד תנומה או רחצה.

להמשיך בפעילויות משמחות

פעילות גופנית ושמחה מעניקה לגוף שלנו דחיפה של כימיקלים כמו דופמין וזו דרך מצוינת להרגיע את המערכת ואת המוח.

אפשר לעשות ספורט, לשכב על החוף, לקחת את הכלב לטיול, לצייר, לעסוק במלאכת יד, לאכול במסעדות, לשתות קפה בבית קפה, לטייל בטבע, לעשות את מה שאתם אוהבים אלה הדרכים הטובות ביותר לאפס את המוח חזרה למצב למידה. ביצוע אחת מהפעילויות האלה עם אחד או יותר מהאנשים שאתם נהנים איתו רק תגביר את ההשפעה של פעולות אלו על המוח.

המעבר ממוח הישרדותי למוח לומד, הוא תהליך שיכול לקחת זמן מה ולעיתים גם להיעזר בסיוע מקצועי נוסף. אל תפחדו לפנות לעזרה מאיש מקצוע אם אתם נתקלים בקשיים או מרגישים שהדברים קשים מדי עבורכם כרגע. אימוץ מספר שיטות מועילות עשוי לזרז את התהליך, אך היו סבלניים עם עצמכם וזכרו שהריפוי לעולם אינו מיידי. זה תהליך, והמוח שלנו יכול להתאושש בדרכים מדהימות כשאנחנו נותנים לן זמן וטיפול עצמי.