מערה קארסטית

המערה נוצרת במספר דרכים רובם ע”י פעולת ההמסה של מי הגשמים בסלעים גירניים כדוגמת הסלעים שניתקלנו בהם: גיר, דולומיט וקרטון. המים אשר מכילים כמות קטנה של פחמן דו חמצני חודרים דרך סדקים שבפני הקרקע )מערכת סידוק( וממיסים שם את שכבות הסלע שמתחת. כך הם יוצרים חלל ההולך ומתרחב במשך הזמן, מתארך ומתחבר עם חללים אחרים. הסלעים באזור המערה הם סלעי גיר ודולומיט ,אילו הם סלעי משקע ימיים. באזור סלעים בשיכוב המעידים שהאזור הוא אזור של שקיעת סלעי משקע ובאזור היה פעם ים קדום, כיוון שסלעי המשקע שוקעים בצורה אופקית ומתצפית על האזור נראה כאזור אנטיקלינרי שעבר קימוט, דבר זה מצביע על משטר לחצים רגיונלים שכתוצאה מהם האזור עבר הרמה. עקב הרמה זו נוצרו סדקים שבהמשך יהוו מערכת סידוק שדרכה יעברו המים דרך הקרקע. באזור מערת הנטיפים כמות קטנה של מי גשם אשר חודרים אל הקרקע ואחוז ניכר מהם זורם על פני השטח בנחלים לכיוון הים בדרכם הם ממיסים את סלע הגיר. הטיפה שמחלחלת לתוך הסלע מגיעה עם ריכוז גבוה של CO2 אותו קלטה על פני השטח. כאשר הטיפה באה במגע עם שכבת הגיר והדולומיט הטיפה ממיסה את סלע הגיר אשר מכיל את המינרל קלציט )סידן(, והתרכבה עם CO2 ועם סידן, התוצר המתקבל הוא חומר מסיס שנקרא פחמת הסידן.
פחמת הסידן גורם להמסת הסידן בבליה כימית וברבות הזמן יוצרו חללים בתת הקרקע, אשר הולכים ומתרחבים במשך הזמן ומתאחדים לחלל גדול אחד. לתוך מערה זו מטפטפים ללא הרף טיפות גשם מן התקרה והקירות. טיפות אלו מכילות סידן -Ca וריכוז גבוהה של CO2 יחסית לחלל המערה לכן ה-CO2 מתנדף לחלל המערה יחד עם המים חלקו של הסידן מתחיל ליצור נטיף שיורד מתקרת המערה. ה-CO2 היה האחראי העיקרי להמסת הסידן הוא התנדף לחלל המערה, הסידן בטיפה מתגבש בחלקו בנטיף ונותרו עוד מים וסידן שנופלים לחלל המערה ומשמשים כציפוי לקירות המערה ולזקיפים.