מה קורה אם מיירטים טיל גרעיני באוויר?

-----------------------------------------------------------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל

מה קורה אם מיירטים טיל גרעיני באוויר? הסכנה, הפיזיקה, והמערכת שמאחורי התרחיש שמפחיד מדינות שלמות.

---

מאז המצאת הנשק הגרעיני בשנות ה-40 של המאה הקודמת, אחת השאלות שמסעירות את הדמיון האנושי, המדענים ואנשי הביטחון היא: מה יקרה אם יירטו טיל גרעיני בעודו באוויר?
השאלה הזו רלוונטית במיוחד בעידן של טילים בליסטיים מהירים, מערכות יירוט מתקדמות כמו “חץ”, THAAD או S-400, והחשש ממלחמה גרעינית. האם יירוט כזה יגרום לפיצוץ גרעיני באוויר? האם הוא יגרום לנזק מקומי? האם יש סיכון לפיזור חומר רדיואקטיבי באטמוספירה?

מהו טיל גרעיני?

טיל גרעיני הוא מערכת נשק משולבת הכוללת שני רכיבים עיקריים:

1. טיל בליסטי או משוגר ממטוס, צוללת או משגר יבשתי.
2. ראש קרב גרעיני – פצצה גרעינית דחוסה ומוסתרת בראש הטיל.

הראש הקרבי מכיל חומר בקיע (בדרך כלל אורניום מועשר או פלוטוניום) המופעל רק כאשר מתמלאים תנאים קפדניים מאוד – כלומר, רק אם הוא מתפוצץ בדיוק כפי שתוכנן מראש. הפיצוץ הגרעיני לא מתרחש “סתם כך” – הוא דורש תהליך מבוקר ומדויק ביותר.

איך פועל פיצוץ גרעיני?

פצצה גרעינית (או תרמו-גרעינית) דורשת שני שלבים קריטיים:

1. השגת מסה קריטית: יש צורך לאחד חומר בקיע בכמות מספקת ובמבנה גיאומטרי מסוים כך שיתחיל תגובת שרשרת גרעינית.
2. הפעלה של מנגנון הדחיסה: הפיצוץ הקונבנציונלי בתוך הראש הקרבי יוצר לחץ אדיר שדוחס את החומר הבקיע ויוצר את תגובת השרשרת.

אם אחד מהשלבים האלה משתבש – הפצצה לא תתפוצץ, או שבמקרה הקיצוני תתרחש “פיצוץ גרעיני חלקי” (fizzle), כלומר פיצוץ קטן בהרבה מהמתוכנן, שאינו משחרר אנרגיה גרעינית מלאה.

מה קורה בזמן יירוט?

מערכות יירוט כמו חץ 3 או THAAD נועדו לפגוע בטיל תוקף עוד לפני שהוא מגיע למטרה. הפגיעה יכולה להתרחש:

• באטמוספירה העליונה
• בחלל הקרוב (Exoatmosphere)
• בגובה נמוך (אם מדובר בשלב סופי של הטיל)

כאשר טיל יירוט פוגע בטיל גרעיני, קורים כמה דברים:

1. הטיל נהרס או מתפרק:
   • יירוט ישיר או פיצוץ קונבנציונלי הורס את המבנה של הטיל ואת מערכות הבקרה שלו.
   • גם ראש הקרב הגרעיני עלול להינזק – אך לא בהכרח להתפוצץ.
2. האם הראש הגרעיני מתפוצץ?
   • לא. ראש קרב גרעיני בנוי כך שהוא לא יופעל באופן מקרי.
   • פגיעה חיצונית לא תגרום להפעלה עצמאית של הפיצוץ הגרעיני.
   • להיפך: הוא מתוכנן למנוע כל הפעלה מקרית עקב רעידות, פגיעות, טלטלות, או אפילו התפוצצות של הטיל עצמו.
3. מה כן עלול לקרות?
   • אם יש פגיעה ישירה בראש הקרב, ייתכן שיתרחש פיצוץ קונבנציונלי בלבד (של חומרי הנפץ שסביב הגרעין).
   • פיצוץ כזה עלול לשחרר כמות מסוימת של חומר רדיואקטיבי, אך לא לגרום לפיצוץ גרעיני.

סיכון לפיזור רדיואקטיבי

כאמור, גם אם לא מתרחש פיצוץ גרעיני, קיימת אפשרות ל-“Dirty Bomb” לא רצונית – פיזור של חומרים רדיואקטיביים באוויר. אבל:

• הפיזור הזה יהיה מוגבל, תלוי בגובה שבו התרחש היירוט, ובתנאי הרוח והאטמוספירה.
• חומר בקיע כמו פלוטוניום אינו מתפזר בקלות – הוא כבד, נשאר לרוב במקטעים גדולים, ולא מתפזר בצורה אחידה באוויר.
• לכן, ההשפעה של יירוט כזה לא דומה לנפילה של פצצה גרעינית – אלא לכל היותר לתאונה גרעינית ברמה מקומית.

האם אפשר להפעיל ראש קרב גרעיני מרחוק?

במקרים רבים, ראש הקרב הגרעיני “מתעורר” רק כאשר הטיל מגיע לשלבי סיום במסלולו, ואז מופעלת מערכת ההפעלה שלו. חלק מהטילים מתוכנתים לפעול רק לאחר רצף מדויק של שלבים:

• מעבר לאטמוספירה
• כניסה חזרה במהירות מסוימת
• גובה פיצוץ מסוים (Airburst) או פגיעה ישירה בקרקע

אם אחד השלבים נפגע – הראש הקרבי יישאר כבוי. לכן, גם אם יירוט משבש את כל רצף הפעולה, זה גורם לכך שהפצצה לא תתפוצץ.

דוגמאות מההיסטוריה

ניסויים גרעיניים באוויר

בשנות ה-50 וה-60 נערכו ניסויים בפצצות גרעיניות באוויר ובים, כולל טילים שהתפוצצו בשוגג או בכוונה. חלק מהניסויים נכשלו – ועדיין לא גרמו לפיצוץ גרעיני מקרי.

תאונות נשק גרעיני

במהלך ההיסטוריה, התרחשו מספר מקרים של אובדן פצצות גרעיניות (במטוסים, צוללות ועוד). באף אחד מהמקרים הללו לא התרחש פיצוץ גרעיני, גם כאשר הפצצות נפלו מגובה רב או נשרפו. הדוגמה הידועה ביותר היא תאונת “פאלומרס” בספרד (1966), כאשר שתי פצצות גרעיניות נפלו ממטוס B-52 – אחת נחתה בשטח פתוח, השנייה במים. אף אחת מהן לא התפוצצה.

יירוט גרעיני כתרחיש אסטרטגי

למרות ההרגעה הטכנולוגית – יירוט של טיל גרעיני באוויר אינו דבר של מה בכך:

1. סיכון פסיכולוגי:
   • הציבור עלול להיבהל אם נשמע על “יירוט של טיל גרעיני באוויר”.
   • הדמיון רץ לפיצוץ גרעיני בשמיים – אך בפועל, זה לא המצב.
2. שיקול אסטרטגי:
   • מדינות עם יכולת יירוט אפקטיבית (כמו ישראל, ארה”ב, יפן) מסוגלות לספק שכבת הגנה משמעותית, גם אם היא לא הרמטית.
   • עם זאת, תמיד ייתכן שטיל יתחמק מההגנה – ולכן הרתעה גרעינית עדיין חיונית.
3. ניטור וזיהוי:
   • מערכות לווייניות, רדארים מתקדמים וחיישני קרינה מזהים שיגורים גרעיניים ויכולים להתריע מוקדם.
   • שילוב של התרעה, יירוט ואי-הפעלת ראש הקרב – מפחית מאוד את הסיכון לאירוע גרעיני לא מכוון.

מה קורה אם הטיל נופל לקרקע?

אם טיל גרעיני נופל לקרקע בלי להתפוצץ – עדיין אין סכנה לפיצוץ גרעיני. במקרים כאלה:

• צבאות נוהגים לבצע חילוץ של החומר הרדיואקטיבי.
• קיימות יחידות ייעודיות לפירוק פצצות (Explosive Ordnance Disposal).
• הנזק סביבתי תלוי בעוצמת הפגיעה ובמיקום (אזור מאוכלס או לא).

למרות מה שנהוג לחשוב – יירוט של טיל גרעיני באוויר אינו גורם לפיצוץ גרעיני. נשק גרעיני בנוי כך שלא יתפוצץ אלא בתנאים מאוד מדויקים. כל פגיעה חיצונית, כולל יירוט, רק תפגע בראש הקרב ותמנע את הפעלתו. ייתכן שתהיה פיזור חלקי של חומר רדיואקטיבי – אך זה לא שווה ערך לפצצה גרעינית. הידע ההנדסי והפיזיקלי שמושקע בבניית נשק גרעיני כולל מערכות בטיחות רבות, כדי להבטיח שלא יתרחש פיצוץ מקרי – גם במקרה של תאונה או יירוט.