צמחי מרפא

בכל שנה עם בוא האביב, מתמלאים שדות הבר בפריחה צבעונית ומרהיבה, ושפע של צמחים צובעים את החצרות והגבעות בירוק עז. רובנו מכירים אותם כצמחי בר שאין בהם הרבה תועלת, ורובנו טועים, כמובן. לצמחי בר רבים יש לא מעט סגולות מרפא, המוכרות כבר אלפי שנים. כדי שגם אתם תכירו את הנפוצים שבהם, יצאנו לשדות וחיפשנו את המוכרים שבהם, כולם פורחים ממש בימים אלה ולכולם תכונות רפואיות רבות ערך. וכן, אף אחד מהם איננו צמח מוגן, מה שאומר שניתן לקטוף אותם מבלי לחשוש. עם זאת, חשוב שתזכרו דבר אחד: ההמלצות לשימוש בצמחים אלה אינן מהוות, בשום אופן, המלצה רפואית מוסמכת.

חלמית גדולה סגולה נגד כוויות

החלמית, או החוביזה בערבית, היא צמח נפוץ מאוד. כמעט שלא תמצאו חצר שבה לא צומחים כמה שיחים של חלמית. היא שייכת למשפחת החלמתיים וגדלה בכל אזורי הארץ, בצידי דרכים, בשדות בור ובמקומות ישוב. חודשי הפריחה של החלמית הם פברואר עד אפריל, וצבע הפרחים ורוד-כחלחל. אבל אותנו הפריחה לא ממש מעניינת. מה שאנחנו מחפשים זה קודם כל את עלי החלמית ואת הפרי, שמשמשים למאכל וגם לריפוי. “עלי החלמית עשירים בויטמינים מסוג A ו- C” , לכן כדאי מאוד לעודד את אכילתה. משום שעלי החלמית מכילים ויטמין A פי 12 יותר מאשר בגזר, ממליצים על אכילתם גם כסגולה לשיפור הראייה.

למה זה טוב ?

עלי חלמית מבושלים נחשבים לסגולה נגד כוויות, פצעי נמק, אקנה ופצעים מוגלתיים וכן הם משמשים למסכות פנים. שתיית המים בהם מבשלים את העלים נחשבת ליעילה בטיפול נגד שיעול, בהקלה על הפרעות בדרכי הנשימה ודרכי השתן ובריפוי דלקות בנרתיק. חפיפת ראש במים האלה מחזקת את שורשי השיער ומונעת נשירה.

איך משתמשים ?

כוויות, פצעים ואקנה : מבשלים 250 גרם עלי חלמית בחצי ליטר מים במשך כחצי שעה, עד שנוצר גוש רירי הדומה לתרד. סוחטים ממנו את המים ושומרים אותם כדי להשתמש בהם נגד שיעול והפרעות בדרכי הנשימה. את העלים המבושלים מועכים ביד או במעבד מזון. מוסיפים לעיסה חצי כוס שמן זית, ומורחים על הכוויות ופצעי הנמק. אפשר גם להכין מהעיסה מסכת פנים נגד אקנה, שאותה משאירים על הפנים כ- 15 דקות, עד שהחומר מתייבש. חוזרים על הטיפול פעמיים בשבוע. את העיסה שבושלה אפשר לשמור בקירור בתוך כלי אטום.
דלקות שונות: שותים את המים שהתקבלו מהבישול, שתיים עד שלוש כוסות ביום.
מסכת פנים: טוחנים את עלי הצמח ומשרים אותם במים חמים לשש שעות. מורחים את הריר שהופרש, על הפנים כדי להחזיר את הלחות לעור.

חרדל השדה מרפא דלקות אוזניים

חרדל השדה, צמח נפוץ באזור הים התיכון, הוא עשב רב-שנתי ממשפחת המצליבים. אפשר למצוא אותו בשדות מעובדים, בצידי הדרכים ובאתרי פינוי זבל. החרדל פורח בחודשים דצמבר עד מאי, ופרחיו ערוכים באשכולות צהובים. אבל החלקים שנחשבים לבעלי סגולות מרפא הם הזרעים והעלים.

למה זה טוב ?

זרעי החרדל נחשבים לתרופה יעילה נגד דלקות אוזניים, דלקות מפרקים וכאבי גב, ואילו גבעולים ועלים מבושלים של החרדל יפים לחיזוק הגוף ולניקוי דרכי העיכול. גם לטיפול באבנים בכליות ובמחלות כבד מומלץ להשתמש בעלי החרדל. כן נהוג להשתמש בו לטיפול בשיעול ובבעיות בדרכי הנשימה, לכאבים ברגליים ולפעילות יתר של בלוטת התריס.

איך משתמשים ?

דלקות אוזניים: כותשים 5 גרם זרעים, מטגנים אותם בשמן זית ומסננים את השמן. אחר כך מטפטפים 3-2 טיפות שמן לכל אוזן.

דלקות מפרקים: השמן נחשב לתרופה יעילה גם נגד מפרקים וכאבי גב. כדי להקל עליהם מומלץ למרוח את השמן במקום הכואב.

אבנים בכליות ומחלות כבד: מבשלים 2 גרם זרעים בחצי ליטר מים במשך כחצי שעה, ושותים כוס אחת ביום.

ניקוי דרכי העיכול: אוספים גבעולים ועלים של חרדל השדה, ואוכלים אותם בתוך הסלט. כשהם מבושלים או טריים.

שיעול: זרעי חרדל השדה מכילים תרכובות של גופרית אורגנית, שיש להן תכונות חיטוי וכיוח. לסובלים משיעול או מדלקת ריאות מומלץ להניח על החזה זרעי חרדל הנתונים בשקית בד, למשך כעשר דקות. אין לשים את הזרעים ישירות על הגוף, כי הם עלולים לגרום כוויות.

כאבי רגליים: מרתיחים כף של זרעי חרדל בליטר מים, מכניסים לגיגית וטובלים בתוכה את כפות הרגליים.

חרצית עטורה מורידה את החום

מי לא מכיר את החרצית, שעם בוא האביב אפשר למצוא את פריחתה הצהובה כמעט בכל פינה. ואכן, החרצית, עשב חד-שנתי ממשפחת המורכבים, נפוצה כמעט בכל איזורי הארץ והיא גדלה בצידי דרכים ובשדות בור. תקופת הפריחה שלה נמשכת בין מרס למאי וצבעה צהוב זוהר. עלי החרצית טובים למאכל, ונשות הכפרים הערבים נוהגות ללקט אותם ולהכניסם לסלט.

למה זה טוב ?

עלי הכותרת של פרחי החרצית נחשבים כסגולה להורדת חום, והעלים והגבעולים משמשים להסדרת שיבושים במחזור הווסת של האשה.

איך משתמשים ?

הורדת חום: קוטפים 5 גרם עלי כותרת צהובים, מבשלים אותם בחצי ליטר מים, וממתיקים בדבש. שותים כוס מהנוזל כל שעתיים שלוש.

הסדרת המחזור: משרים 100 גרם עלים וגבעולים בליטר של מים בכלי זכוכית סגור היטב, למשך שבוע ימים. לאחר מכן מסננים את המים ומעבירים לכלי זכוכית אחר, סגור היטב, ומאחסנים בקירור. אפשר לשמור אותו עד שישה חודשים. לאחר מכן בכל פעם שמקבלים מחזור, שותים כוס אחת ביום עד גמר המחזור.

מקור החסידה מרפא פצעים וחתכים

גם מקור החסידה הוא צמח נפוץ, שנמצא ברוב אזורי הארץ, בשדות בשוליהם, בצידי הדרכים ובגינות. זהו עשב חד-שנתי ממשפחת הגרניים, הפורח בחודשים ינואר-מאי, בצבע לילך. הפרי דמוי מקור ארוך, מכאן שמו. טעמם של עלי הצמח לזה של עלי החלמית והם משמשים את הערבים למאכל.

למה זה טוב ?

עלי מקור החסידה מועילים לטיפול בפצעים וחתכים עמוקים, לריענון עור הפנים ולריכוך עור קשה ומחוספס ברגליים או בידיים.

איך משתמשים ?

פצעים וחתכים: מבשלים 100 גרם עלים בשתי כוסות מים במשך רבע שעה. את מי המרתח יוצקים לתוך כלי ואת העלים סוחטים היטב. מוסיפים להם חמש כפות שמן זית ומערבבים היטב עד שנוצרת משחה. מורחים את המשחה על פצעים ועל חתכים עמוקים בגוף וחובשים בתחבושת למשך שלושה ימים.

רענון הפנים: במי המרתח שנשארו אפשר להשתמש כמי פנים לריענון וחידוש תאי העור.

ריכוך עור קשה: מבשלים 250 גרם עלים ב- 2 ליטר מים , במשך חצי שעה. מסננים את המים, שופכים אותם לקערה וטובלים בהם את כפות הרגליים או הידיים.

סביון אביבי טוב לטיפול בעצירות

הסביון, עשב חד-שנתי ממשפחת המורכבים, נפוץ בשדות בור של אזור הים תיכוני של הארץ. הוא פורח בחודשים פברואר עד מאי וצבע הפרחים צהוב. עם הבשלת הזרעים נראה בסיס הפרח ככדור עטור שערות שיבה, ומכאן שמו “סביון”.

למה זה טוב?

פרחי הסביון יכולים להועיל בטיפול בעצירות ובכאבי בטן, והוא אף מעורר הקאות. יהודי טוניס טוענים שפרחיו טובים גם לטיפול בשטפי דם פנימיים.

איך משתמשים ?

בעיות עיכול: חולטים כפית פרחי סביון יבשים בכוס מים רותחים, משהים חמש דקות ושותים.

סרפד הכדורים עוצר דימומים

הסרפד, צמח חד-שנתי ממשפחת הסרפדיים, ידוע בעיקר בשל שערותיו המכסות את הצמח ומכילות חומר צורב. הוא גדל כמעט בכל אזורי הארץ, נפוץ במקומות ישוב, באתרי אשפה, בין חורבות, בגינות ובצידי הדרכים. הסרפד פורח בחודשים פברואר עד מאי, הפריחה שלו בצבע ירוק. למרות הצריבה הלא נעימה, הסרפד הוא אחד מצמחי הבר בעלי הסגולות הרפואיות הרבות ביותר.

למה זה טוב ?

לסרפד יכולת לעצור דימומים במקומות שונים בגוף, לעצור שלשולים, למנוע חוסר דם וחסימות בדרכי השתן, לסלק אבנים בכליות, לרפא הרעלות קיבה ולהקל על התקפי אסתמה. הוא גם מסייע למניעת כאבי פרקים וגב ומחזק את שורשי השיער.
הסרפד נחשב לצמח שמחזק את המערכת החיסונית. הוא מכיל מינרלים רבים כמו סידן, אשלגן וצורן, ויטמיןC וויטמין A, ונוגדני חמצון אנטי דלקתיים, המונעים עודף קרישת דם. גם לשורש שלו תכונות רפואיות, ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות על תכונותיו, מצאו שביכולתו לבלום את גידול בלוטת הערמונית אצל גברים.
בגלל תכונותיו הרפואיות הרבות, יש בשוק מוצרים רבים על בסיס הסרפד, יש שמפו על בסיס סרפד, תה, תרופות להורדת לחץ דם, להוצאת נוזלים מהגוף, לטיפול בבצקת ובעודף סוכר. הסרפד גם מסייע להפחית דימומי מחזור קשים, ומגביר את ייצור החלב אצל אימהות מיניקות.

איך משתמשים ?

שלשולים, חוסר דם, אסתמה וחסימות בדרכי השתן : חולטים שני חופנים של עלי סרפד בליטר מים רותחים ומשאירים כמה דקות. מהמשקה שנוצר שותים שלוש כוסות ביום. עצירת דימומים בפה: ממלאים את הפה בחליטת עלי סרפד עם מים רתוחים, ומגרגרים שש פעמים ביום.

עצירת דימומים מהאף: מזליפים כמה טיפות חליטת עלי סרפד בכל נחיר. אפשר גם לאכול מרק מעלי סרפד בתוספת תבלינים, או לאכול את העלים בסלט. כדי למנוע את הצריבה יש לקצץ את העלים ולבשלם.

שיכוך כאבי פרקים וגב: קוטפים אגודות של סרפד וחובטים בהם על האיזורים הריגישים. הטיפול, בניגוד למה שאתם חושבים, כלל לא מכאיב, ונחשב ליעיל ביותר.

חיזוק שורשי השיער: משרים חופן עלי סרפד בכוס כוהל רפואי, טובלים צמר גפן במשרה ומעשים את שורשי השיער.

פיגם מצוי מרחיק את הכינים

הפיגם, שיח ירוק-עד ממשפחת הפיגמיים, גדל בעיקר בצפון הארץ, במיוחד במרכז הכרמל ודרומו. כולו מכוסה בבלוטות המכילות שמן אתרי, המעניק לו ריח עז. פורח מפברואר עד יוני וצבע פרחיו צהוב.

למה זה טוב ?

הפיגם משמש לטיפול בדלקות מפרקים וכאבי גב, לשיכוך כאבי ראש, לריפוי דלקות באוזניים, לטיפול בהרעלות קיבה, לדלקות בעיניים וגם להרחקת כינים.

איך משתמשים ?

דלקות פרקים וכאבי גב: ממלאים בקבוק פלסטיק עד חציו בשמן זית ודוחסים לתוכו עלים וגבעולים של פיגם, עד שמפלס השמן מגיע לצוואר הבקבוק. פוקקים את הבקבוק, מניחים בסיר מלא מים ומביאים לרתיחה. השמן האתרי שבעלים מתערבב בשמן הזית ונוצר שמן פיגם, שאותו מורחים על מפרקים כואבים או על הגב, ומעסים. רצוי כשהשמן פושר.

כאבי ראש: טובלים את האצבעות בשמן פיגם ומעשים בעדינות את הרקות.
דלקות אוזניים: מטפטפים 2-3 טיפות שמן פושר לכל אוזן.
הרעלות קיבה: חולטים 100 גרם עלי פיגם וגבעולים עם ליטר מים רותחים, ומסננים. שותים כף גדושה.
דלקות עיניים: מעסים את העיניים במי המשרה.
הרחקת כינים: שוטפים את הראש במשרה מיד לאחר החפיפה.

קידה שעירה לטיפול בצהבת

קידה, שיח קוצני רב-שנתי ממשפחת הפרפרניים, גדלה ברוב שטחי הארץ, ופורחת בחודשים ינואר עד מרץ. צבע הפרחים צהבהב וריחם נעים ונודף למרחוק.

למה זה טוב ?

הקידה משככת כאבי שרירים, כאבי בטן וטובה לטיפול בצהבת.

איך משתמשים ?

עיסוי שרירים: משרים חופן פרחי קידה בשמן זית למשך חודש, עד שמתקבל שמן ריחני, שמשתמש לעיסוי שרירים כואבים. אפשר גם להשרות שלושה חופני פרחים בכוס כוהל רפואי ולסנן. מעסים בנוזל איברים כואבים.

כאבי בטן וצהבת: אוספים פרחי קידה, חולטים אותם במים רותחים ושותים. ניתן גם לשים חופנים של פרחי קידה בתוך כוס מים, להוסיף סוכר בכמות השווה למשקל הפרחים ולבשל שעה וחצי. כשהתערובת המתוקה מוכנה, אוכלים אותה.

שיבולת שועל ממריצה את הלב

שיבולת שועל, המוכרת גם בשם במסחרי “קוואקר”, היא עשב חד-שנתי ממשפחת הדגניים, שגדל כמעט בכל אזורי הארץ, בשדות בר, בשדות מעובדים ובשוליהם. הצמח פורח בחודשים מרץ עד אפריל.

למה זה טוב ?

שיבולת שועל מונעת מחלות בדרכי העיכול, מחזקת את הגוף וממריצה את פעולת הלב. היא גם נחשבת יעילה לטיפול בדיכאון, בנדודי שינה ובעצירות קשה. היא גם מחזקת נשים אחרי לידה, ואפשר אפילו להכין ממנה מסכת פנים.

איך משתמשים ?

בעיות עיכול: הדרך הפשוטה והיעילה ביותר היא להכין דייסת שיבולת שועל בחלב, שאכילתה דרך קבע כל בוקר מונעת מחלות בדרכי העיכול, מחזקת את הגוף וממריצה את פעולת הלב.

דיכאון, נדודי שינה, עצירות, וחיזוק אחרי לידה: מבשלים 500 גרם זרעי שיבולת שועל ב – 3 ליטר מים במשך שעה, מסננים וממתיקים ב – 5 כפות דבש. שותים ארבע כוסות ביום.

מסכת פנים: משרים חצי כוס זרעי שיבולת שועל בחצי כוס מים, לשעה. את העיסה שמתקבלת מורחים על הפנים. מסירים לאחר חצי שעה. המסכה יעילה לניקוי העור ולשמירה על יופיו.