סופות סולאריות – כיצד פעילות מגנטית על פני השמש משפיעה על מחזור הכלכלה העולמי?
-----------------------------------------------------------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל
מאת – ספיר רודד
כתם שמש הוא אזור על פני השמש אשר מתרחשות בו מערבולות מגנטיות רבות עוצמה. הטמפרטורה באזור זה נמוכה יחסית לסביבתו והפרש הטמפרטורות גורם לו להראות כהה יותר מהשטח המקיף אותו.
כבר באלף הראשון לספירה גילו האסטרונומים הסיניים את כתמי השמש, אולם רק לאחר המצאת הטלסקופ בשנת 1609 כתמי שמש נצפו ונחקרו לעומק. בתצפיות נמצא שמספרם הכולל ועצמתם הממוצעת של כתמי השמש משתנים במחזוריות, כל מחזור כזה אורך כמעט אחד עשר שנים ותופעה זו ידועה בשם המחזור השמשי.
כתמי השמש יכולים לייצר התפרצות סולארית, שבמהלכה משתחררת כמות עצומה של קרינה מפני השטח של השמש. התפרצויות כאלה יכולות לגרום להפרעות אלקטרומגנטיות על כדור הארץ, כמו למשל הפרעה לשדרי רדיו או רשתות חשמל. כמו כן, התפרצויות אלו של קרינה סולרית עוצמתית גורמות להופעת זוהר הקטבים. רוח השמש נושאת עמה זרם של חלקיקים הטעונים במטען חשמלי, כאשר אלה מתנגשים בגזים הנמצאים באטמוספירה של כדור הארץ הם גורמים להם לפלוט אור בצבעים מרהיבים של ירוק, אדום וכחול. מדענים מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספירי גילו מתאם בין מחזוריות הפעילות של השמש לבין מצב הסטרטוספרה ודרכה השפעה על מזג האוויר של כדור הארץ.
מחזור העסקים (או המחזור הכלכלי ), הוא מושג בכלכלה המתייחס לתנודות הנצפות בפעילות הכלכלית. מחזור העסקים כולל תקופות של גאות או האצה בצמיחה הכלכלית, שביניהן יש תקופות של שפל או צמיחה כלכלית איטית יותר ואף מיתון ודעיכה של הפעילות הכלכלית. (מיתון – שפל – שגשוג – צמיחה).
המחקר של מחזורי עסקים, הוא אחד הנושאים המרכזיים בתחום המאקרו כלכלה ולאורך השנים עסקו בו כלכלנים רבים, אולם עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדויקות שגורמות לתופעה זו. לפי כלכלנים המצודדים בגישת “שיווי המשקל”, מצב של שפל מתמשך לא אמור להתקיים. שכן, במצב כלכלי קשה המאופיין באבטלה יש עודף עובדים. עודף עובדים מביא לירידה אוטומטית בשכר העבודה, ועבודה זולה היא הזדמנות נאה למשקיעים. בזמן כזה הם יכולים לבנות מפעלים חדשים ולייצר במלוא התנופה, מה שיסיים את השפל.
לפי ההנחות הקלאסיות, תיקון ויציאה אוטומטית מהשפל אמור היה להתרחש גם בשנות ה-30, לאחר השפל הגדול בארצות הברית ובעולם. אבל דבר זה לא קרה, מה שהעסיק לא מעט כלכלנים בתקופה זו. ידועה במיוחד היא התיאוריה של ויליאם סטנלי ג’בונס, כלכלן בריטי מהמאה ה-19. ג’בונס גילה דבר מעניין, הוא חישב ומצא שמחזורי עסקים התקיימו בתדירות של 10.46 שנים. דבר נוסף שהוא מצא זה שכתמי שמש מגנטיים הופיעו על השמש כל 10.45 שנים.
מה הקשר בין פעילות מגנטית על השמש לבין המחזור הכלכלי?
במחקר שנעשה על ידי תאודור מודיס, פיזיקאי, אסטרטג כלכלי ויועץ אקדמי, נבדק הקשר בין מחזורי כתמי השמש לבין התנועות במשק והחוסן הכלכלי. במחקר נמצאה קורלציה בין מספר כתמי השמש לבין התנועות במשק ובבורסה, ונראה שכאשר יש עלייה בכתמי השמש החוסן הכלכלי מתערער וכי קיימת התאמה בין מחזורי השמש והקרינה הסולארית לבין מחזור העסקים ותקופות השפל והגאות האקונומיים.
קיימות טענות בעד וטענות נגד להשפעת הקורלציה בין מספר כתמי השמש והתנועות במשק או בבורסה. כיום קשה להבין את מהות הקשר והסיבה לכך שנמצאה התאמה בין המחזורים, אך יש המסבירים את המתאם הזה ע”י הטמפרטורה הגלובלית שנמצאת בקורלציה עם מספר כתמי השמש ותנאי מזג האוויר. למגמות אלו יכולות להיות השפעות פיזיות, חברתיות וכלכליות. ג’בונס למשל, האמין שכתמי השמש גרמו לתופעות מזג אוויר מסוימות, מזג האוויר השפיע על החקלאות, החקלאות על התעשייה ומשם לשווקים.
אך האם ניתן להעלות היפותזה אחרת שיכולה להסביר את הקשר בין עלייה בכתמי השמש לבין המיתון במשק?
הופעת מספר רב של כתמי שמש מביא להפרשי טמפרטורות ונוצרות סופות מגנטיות ששולחות קרינה סולארית לעבר כדור הארץ. כמות קרינת השמש שאנו מקבלים, הנקבעת, כאמור, על ידי מחזור כתמי השמש, עשויה להיות בעלת משמעות היסטורית עמוקה. הפרופסור הסובייטי אלכסנדר סיצ’יבסקי קישר בין מחזורי השמש לבין מה שהוא מכנה “מחזור התרגשות המונית” ברחבי העולם. הוא מצא כי לאורך ההיסטוריה אירועים קיצוניים כגון מלחמות, הגירה, מסעות הצלב, ההתקוממות, והמהמהפכות מקובצים סביב נקודת השיא במחזור כתמי השמש. בשלוש השנים סביב הפסגות התרחשו 60% מהאירועים הללו. תקופות של גאות במחזור השמש מלוות בתקופות של אירועים קיצוניים והתנהגות אנושית בלתי יציבה. קישור למאמר המסקר את מחקרו של סיצ’בסקי
מחזורים של פעילות סולארית גבוהה ומחזור פעיל של כתמי שמש מקושרים לעלייה בקבלת החלטות אימפולסיביות, לקיחת החלטות תחת סיכון ושפל כלכלי. כמעט כל התאוריות הנוכחיות של בחירה תחת סיכון או חוסר ודאות הן קוגנטיביות ותוצאתיות. הן מניחות שאנשים מעריכים את הרציפות בשוק ואת הסבירות לתוצאות אפשריות של חלופות בחירה. הם משלבים מידע זה באמצעות השערה מבוססת ציפיות כדי להגיע להחלטה, תוך התעלמות מההשפעה של לקיחת החלטות תחת סיכון על הרגש ועל שיקול הדעת.
ניתן להסתכל על כך מנקודת מבט פסיכולוגית ולבחון תאוריה אלטרנטיבית בה נותנים דגש דווקא על הרגשות שעומדים בבסיס לקיחת החלטות תחת סיכון ואת תפקיד ההשפעה של הרגש בעת קבלת ההחלטות. בהסתמך על מחקרים מתחום הפסיכולוגיה נראה כי תגובות רגשיות למצבים מסוכנים נוטות לעתים קרובות לסטות מהערכה קוגנטיבית של סיכונים אלו ולכן לקיחת החלטות במצב כזה תביא לרוב לתוצאות לא רצויות עקב שיבוש בשיקול הדעת, מעורבות רגשית והערכת יתר של יציבות השוק.
עליה באירועים לא שגרתיים, מלחמות, טרור, התנהגות אנושית בלתי צפויה וקיצונית, קבלת החלטות אימפולסיביות ואיבוד ממידת הרציונליות בעת לקיחת החלטות כלכליות תחת סיכון, גורמים לערעור במצב האקונומי ועלולים להביא לשפל כלכלי ברמה העולמית.
למרות ההתאמה שנמצאה בין מחזורי השמש למחזורי הכלכלה, עדיין אין הסבר מוסכם שיבהיר את התופעה ואת סיבתה. אחרי הכל, אנו חיים בעידן בו נהוג להאמין כי אנו יחידים אוטונומיים החורצים את גורלנו בידנו ואולי לא נוח לנו עם המחשבה שגורלנו יכול להיות מושפע על ידי גורמים חיצוניים כמו תנועות ומקצבים, דפוסים ומחזורים שמכילים אותנו ומכתיבים את טבע הדברים מקנה המידה הגדול ביותר ועד לקטן ביותר. תנועה מחזורית מאפיינת את טבעו של היקום שלנו וניתן להבחין בדפוסים שחוזרים על עצמם במחזוריות בכל מקום אליו נפנה את מבטנו. יכול להיות שהמחזורים והמעגלים המבטאים את קיומנו שזורים זה בזה, ומקיימים קשרים ביחסים שיוצרים התאמה לכדי תנועה אחת שלמה והרמונית. לכל מחזור יש את המקצב שלו ואולי כל המקצבים יחדיו – יוצרים הרמוניה.
